|
הצורך להיות איתך כל רגע שנייה שעה דקה מוביל אותי למחשבה
שאני
צריכה לקשור אותך לאזוק אותך במרתף אפל וטחוב .
לא חובה טחוב בעצם.
|
ומחלוני נשקף הרחוב אנשים רצים לדרכם לעבודה אולי לקניות אולי
מאהב לזרועות אהובתו ואצלי הזמן עצר מלכת.
|
כשתיעלם
השמיים יזילו דמעה
צמרות העצים ישפילו ראשם
|
אפשר לגעת בבור הזה
ואין מרפא
הכל סוגר סביבי
רק יד מושטת
|
רציתי
שוב
רצון פוגש מציאות?
בדי המשי יתקמטו?
הערב ימלא ערגה?
|
שהעונג כואב
שארצה בלי לקבל
ארור תהיה
|
ולעת ערב בו הרחוב סואן שוקק חיים
והמדרכות פולטות אדי החום המצטברים
אעטה משי סגלגל ושקוף למשעי
ואתה בוא הטבע את יגונך בתוכי.
|
קצת וודקה ופת לחם עם גבינה
לחוש מעל את השכינה
כשלצידי עוד זוג רגליים.
|
אוהבת כשאתם יושבים לראות כדורגל
בעיקר כשאתה מוריד את הזבל
ריח חמין בבוקר שבת המגיע עד לגינה
|
זמן ללחום זמן לאהוב
זמן לחוש את רוחות השינוי מתדפקות על דלתך
אל תניח לחשש לגבור עליהם
זמן לטייל זמן ללמוד
|
הריני מקודשת לך
בטקס סודי
מספר הנוכחים שניים
כבוד הרב לא הגיע
|
הימים קצובים
חומקים מבין אצבעותייך
תאהבי אותו
פתחי את זרועותייך.
|
גור
משעשע ושורט
מחייך ובועט
מה יהיה כעת?
|
חזרת
ולא יכולתי לשתף
לומר לאיש
תקשיבו הוא כאן
|
כי אני לוחמת
וחרבי איתנה ושלופה
מדממת.
|
אהבתי בכל לב
ידעתי צער מהו וכאב
צחקתי עד דמעות
ספרתי לשכנה סודות
|
מחר זה יום חדש
הכל יהיה ירוק
פורח זוהר ומחייך
אפילו הציפורים לא יחרבנו
|
לילה בו טיילת במחשבתי
עם סכין חרטתי את שמך על זרועי
הדם מחק הכל
|
פעם כתבתי משרבטת מילים על הדף
היום מצמידה למסך את האף
פעם שתיתי גזוז כתום עם קשית
והיום אלוורה רצוי באריזה אישית
|
אני רוצה לחם וסלט פשוט
עדיין לא למות
לשמוע צחוק ישן
לאזוק אותך לכאן.
|
קומי קומי
מנסה לגרש אותם
הדגדוג הופך לכאב קל
|
בראשי מתנגן שיר ערש באידיש
חרישי ועדין כגוזל
כמה זמן עוד נותר תגידי
ומתי יסתובב הגלגל
|
מוקדש לפז אליהו ולמשפחתו המופלאה.
שמש חורפית לוקחת אותי לשבילים
כמו חרדון שנהנה ומחליף גם צבעים
מחשבות על שלטון על שחיתות ומלחמה
על דמך הצעיר שלפתע כוסה אדמה
|
צחוק צנוע
מבט ים רגוע
את כולם הוא כובש
לבי נשרף באש
|
ברקע השיר שהוא כבר השיר שלך "עד שתחזור" אבל אתה לא חוזר.
|
|
|
זה ממש ממש
אירוני שאנשים
אומרים "מסיבה
פיצוץ" אחרי כל
מה שקרה...
צרצר. |
|
