|
לכתוב על עצמי בגוף שלישי זה מגלומני למדי, אבל מה
אני לא אעשה בשביל עוד טיפ-טיפה נוכחות וירטואלית.
הם ביקשו משהו מחוכם, אבל אין לי משהו מחוכם.
מי זה הם? ולמה הם מציבים לי דרישות?
זה מאוד מחוכם לדעתי. חשבתי אולי לשים תמונה של
כוסית, הרי סקס מוכר, אבל מצד שנים גם עבריינים
מוכרים, מוכרים למשטרה.
תמיד טענתי שהשנינות תהרוג אותי יום אחד. ואם לא היא
אז חבורה של קומוניסטים עצבניים שלא אוהבים שמסבירים
להם את הקשר בין גולאג לקוטג' עם הבית.
אמא, הגידי לילדייך, לא לעשות את מה שעשיתי, לבלות את חיי
בייסורים ובחטא, בתוך מקטרילו. אלא אם כן, הם רוצים להתמסטל
טילים.
|
אט אט, בדרך מסתורית שלא יכל להסביר במילים או בתחושות, הוא
הבין את משמעות החיים. לפתע דברים נהיו נהירים עבורו - כל אותן
שאלות וסוגיות שתקפו את מוחו הרך בשניות הראשונות לחייו, קיבלו
מענה.
|
הוא התרומם באיטיות, הניח את כוס הקוניאק שלו על השולחן העגול
באמצע החדר, ניגש לדלת המתקלפת ופתח אותה לרווחה, מצפה לראות
אף אחד. הוא הוציא את ראשו החוצה, וסקר את המסדרון השומם לימין
ולשמאל. אף אחד.
|
הבחור שלצידה מילמל משהו על זה שהיא צריכה להיות בשקט כשהוא
ישן והתהפך לצד שני.
מבחינתה הוא יכול למות, הסיבה היחידה שהוא שם היא שתמיד לפני
מחזור היא חרמנית כמו אסיר עולם מהגולאג. היא עדיין טיפה
חרמנית. היא הכניסה לפה שלה את הדבר היחידי שהיה יכול להרגיע
אות
|
היא הייתה פשוט כל כך יפה. מושלמת. לבושה בלבן, כמו נסיכה
אמיתית. העור הזהוב שלה ברק באור הפלורוסנטי המגעיל, העיניים
הכחולות שלה שאבו אותי אל תוך עולם מדהים שכולו רוך ואהבה.
החיוך שלה הציף אותי חום ואושר ותחושה שאין שום דבר רע בעולם,
רק טוב.
|
זהו לא סיפור על מלחמות הטוב והרע. זה גם לא סיפור שמתאר משפחה
אחת במשך 100 שנים. זהו לא סיפור בדיוני אך עדיין מאוד לא
מציאותי לכל הדעות. זהו לא סיפור עם סוף רע, נהפוכו, לסיפור יש
סוף מעולה.
אז על מה הסיפור? הסיפור על אהבה ואמונה. מה בא קודם?
|
הכרתי אותה בקורס, בסמסטר שעבר, והיא הייתה בלונדינית חמודה,
למרות שמאז שגידלתי זיפים ונהייתי בחור מסוקס, אני מעדיף לחשוב
על זה כ-היא הכירה אותי סמסטר שעבר כשלא הייתי עם זיפים אבל
עדיין מסוקס, ונשבתה בקסמי. מה שנקרא, סקס-אפיל-רטרואקטיבי.
|
יו צ'י האן מון הזדקף מיד ושאג: "בשם הקטור המעונה, זה מטאוריט
חרא בוער שנפל מהחלל החיצון על יו צ'י האן מאן!, מה ההסתברות
שזה יקרה?!". שאגתו הידהדה בין הרחובות ושייטה אל תוך הלילה.
|
"אדון, אדון, בבקשה, אוכל, אדון, שלוש וחצי שנים אדון, אוכל
אדון, אוכל!", אמרה הצעירה בתחינה.
"אני מאוד מצטער גברת, אבל בפעם השלישית וחצי, אני אומר לך
שאין! הכל נגמר! תחזרי עוד שלושה ימים, במחצית היום אמור להגיע
המשלוח החדש.
|
תמיד אזכור שרדפו אחריי חייזרים,
עם מסורים,
פטישים,
טיפוסים עיקשים.
|
אז תגידו לי למה?
למה לוקח לכם כל כך הרבה זמן לאשר יצירות?
מה הדילמה? מה ההתלבטות?
אולי תבקשו סיוע מבחוץ?
|
פעם הייתי יון,
היה חסר לי זין ואלקטרון,
המולקולות השליליות השוות אלי נמשכו,
אבל כשגילו שאין לי זין הן ברחו ובכו,
|
הבולבול שלי כל כך גדול,
כשתראה אותו צבעך ישתנה לסגול,
הבולבול שלי כל כך גדול,
|
עברה חצי שנה
והוא עדיין לא אצלי
|
יותר מדי עיוור לנזק לי
לנזק לך
לפעמים גבר צריך להתעורר כדי לראות שאין לו אף אחד.
|
הנה את רואה, זה אני, אבל קטן
שתמיד יהיה איתך כמו שאת תמיד איתי
משהו ממני אלייך
|
הו לעזאזל, אני רוצה קצת מוזיקה יוונית,
תנו לי מוזיקה יוונית לשפוך בה את ייגוני,
קצת בוזוקי, עם איזה סלג'וקי,
רק מוזיקה יוונית, רק קצת ריקודים בטברנה
|
משולש אהבים. רעיון שננעץ.
|
שירה עברית הם אמרו,
בוא תכתוב קצת שירה עברית,
שנים רבות עברו,
מאז שמענו שיר עם תכלית.
|
סליחה, אתה יכול להביא לי קפה חדש?
נשפך לי החומץ בלסמי לקפה.
|
אף אחד לא מאמין בי אבל אני אצליח. יש לי שאיפה, יש לי רצון,
יש לי את הדרך. אומרים שאני לא מתאים לחיים, אבל שיזדיינו בתחת
כל ההומואים האשכנזיים האלה. כל הבנות רוצות אותי, אני יותר
חכם מכולכם, יש לי כסף, אני מסודר טוב. מה עוד אני צריך בחיים?
|
אבא דוב: "דבי, אם לא תגידי לי עכשיו מי זה, אני... אני אשבור
את כל צנצנות הדבש שאת מחביאה מתחת למיטה!"
דבי, מופתעת: "אבא!!!"
אבא דוב ממשיך את עונת הצייד: "אל תגידי לי אבא! מי זה?"
דבי מהססת מגמגמת ומחסירה פעימה: "זה... זה... זה... זה פו."
|
|
|
לכתוב על
סלוגנים בתוך
סלוגן, זה פשוט
סוג של אוננות. |
|
