|
האוויר נקי, הטינופת מבושמת וקארל מרכס נראה קרוב מתמיד.
גויסתי אל צבאות העם. במרפסתי נס יונס. במקרר בבית, לחם צר
ומים לחץ. הטלוויזיה כבר מזמן קלקלה עצמה לדעת, ורק חלל גדול
צועק לי באוזניים שהחגיגה רק מתחילה.
|
בגיחון ישב לו צדק וחשב על מלחמת המוחות שינהל בערבו של יום
מול פרדת אדונו.
|
יותר מכל אני אוהב לקום עם הזריחה ולצאת מביתי, שגן ירוק-עד
מקיף אותו, לטיול בחוף הים. בבוקר החורפי הזה אני חש היטב איך
הדם זורם בעורקי, והרוח הקרה, ערפילי הלילה שהצטברו לטל רך
והאור העדין, העכור מעט, מעוררים בגופי הזקן חיים. מכונס במעיל
חום ובצעיף לבן...
|
במיטה אני שוב לא מצליח להבין איך, לעזאזל, הפך הטיול שלנו
לסיוט, ואם חברי הילדות שלי היו תמיד כאלה כלומניקים. ישי עסוק
בספירת הבחורות שהוא מכניס למיטה, ליאור המשעמם תקוע עם
המוזיקה ועם קופסת הגראס שלו, ועדי, הקרוב אלי יותר, מרחף רוב
הזמן בהשפעת הל.ס.ד.
|
היא גבוהה וכבר לא כל כך רזה, אבל מה שהיה פעם פנים תמימות
וקצת רפויות, הפך למקשה מעוצבת היטב של ניסיון מר- יפה.
לפעמים היא חותכת את הוורידים, לפעמים סתם בולעת כדורים, אבל
תמיד, תמיד, היא קוראת לי להציל אותה.
|
העול נפרק, הקשיות גם כן, מעשים נפקדים והראש חוגג
|
מקור אחד, מספרת השמועה, ישב בבית קפה ניו יורקי קטן, וצפה
בעוברים ושבים שברחוב מבעד לויטרינה מהוהה, מעוטרת צבעי פסטל
בשוליה. רגע אחד ראה אותו מקור עלום בחורות רזות, זגוגיות מבט,
חולפות בזריזות, וברגע אחר, היה עד לתאונת דרכים מחרידה, ממש
מטרים ספורים ממנו.
|
הגשם יורד חזק, שוטף את רחובות בנגקוק. הוא ממהר להסתתר מפניו
תחת גגון עץ בכניסה לחנות משקאות קטנה. הכל כל כך יפה ורומנטי.
עוד מספר דקות הוא יפגוש אותה, צעירה בעלת עור מתוח, כשתצא
ממכון המחקר וספרי לימוד בידה.
|
רוכלים אלקטרוניים מציעים לי מקרואסון חמאה של בוקר ועד כדורים
טבעיים קטנים, המילה האחרונה- מסודרים לפי מספר הדקות שהם
מחזיקים. אני בוחר באחד של עשר דקות. אצל לאונרד אני רוצה
להיות מחודד. הכדורים מסובסדים על ידי העיריה כחלק מהמדיניות
של אחרי מלחמת 2004.
|
על כן, במילוי החללים בחומרים מתנדפים, עושה איש האמונה כשל
לוגי במחשבתו, ובמקום להסיק שאין בבסיס אמונתו מלבד תקדימים
היסטוריים, מסיק הוא כי אמונתו שרירה וקיימת, ולכל מאוויה
פתרון ימצא, וגמול מצווה- בעולם הבא.
|
לפני כחודש הורה שרון לראש השב"כ להשתיק את הקולות בארגונו
שהדליפו שאין פתרון צבאי לטרור ושחיסולו משול לייבוש הים
בכפית. עכשיו מובטח שאנשי השב"כ לא יספרו לציבור את האמת.
המעקב אחרי ניתוח נאום ערפאת מוכיח, שבמשחק השקר הזה שותף גם
אמ"ן.
|
|
|
יצירתי ומקצועי
הלכו לים.
יצירתי טבע, מי
נשאר?
(דיוני שכל
והרבה...) |
|
