|
כשהיתה קטנה צד את עיניה הירח, ומאז במשך שנים רבות
חיפשה סולם גבוה או זוג כנפיים...
כמה פעמים הצליחה לעוף, וזה היה שווה את כל הפעמים
בהן התרסקה על הרצפה.
האמת היא שלא היה מזיק לי איזה פסק זמן מהמרוץ המטורף שקוראים
לו "החיים שלי", אבל בעצם היה לא יותר מאשר מירוץ מכשולים
אולימפי, כשהקהל מסביב כל הזמן מריע ומעודד אותי שאני קרובה
מאוד לניצחון. אבל יום אחד הבנתי שהנצחון הוא רק אשליה...
|
היו היתה פעם נסיכה... הנסיכה התגוררה בקומה רביעית בבניין רב
קומות באחת הערים הגדולות בארץ.
|
הוא אמר לה שהוא נורא אוהב אותה, אבל לא יכול להמשיך לחיות
במצב הבלתי נסבל שנוצר ביניהם...
|
הוא רוצה לאהוב אותה,
אבל לא יודע איך
|
אוהבת ים ושמש וגלים
אתה לא אוהב
|
אני זוכרת שפעם, מזמן,
היינו מבלים הרבה שעות יחד
|
שאלת מה אני רוצה
עניתי - חיבוק
|
לפעמים בלילה, לפני שאני הולכת לישון
לבד, במיטה הריקה
אני חושבת לעצמי - מה קורה איתך
|
חשבתי שאתה אוהב אותי
אבל ניפצת את האמון שלי לרסיסים
קטנים קטנים
|
לעוף זה לא דבר פיסי
לעוף זה עניין של מחשבה
|
|
|
אתה חותך אותי
בתור?
יוסי עדן,
לשהאיד עם
סכין.
נימוס אירופאי
בתור ישראלי. |
|
