שלום לכולם, הגעתם לעמוד של אלוון, ו... תיהנו.

כרגע אני עובד על משהו יותר גדול משאר יצירותי. אני
מתחיל להתחבר לסיפורת יותר מלשירה, ומה שאני כותב
ארוך מדי בשביל לפרסם אותו פה בבמה, אז נתראה
מתישהו...


"מאוחר יותר, אחרי שכולם אמרו "להתראות" ו"תודה רבה"
לכריסטופר רובין, הלכו פו וחזרזיר הביתה ביחד
מהמסיבה, שקועים במחשבות לאור הערב המוזהב. זמן רב
הם לא אמרו דבר.
"כשאתה מתעורר בבוקר, פו," אמר חזרזיר לבסוף, "מה
הדבר הראשון שאתה אומר לעצמך?"
"מה יש לארוחת הבוקר?" ענה פו, "ומה אתה אומר,
חזרזיר?"
"אני אומר, מעניין איזה דבר מלהיב יקרה היום." אמר
חזרזיר.
"זה אותו הדבר." אמר פו."
(מתוך הספר "פו הדוב" מאת א. א. מילן)

היא לפתע, הנהג נדבק במחלת ההתלהבות שלי, לכן הוא נוסע מהר, מהר! במהירות כה גבוהה עד שהיא כבר אסורה אפילו כשאנחנו מגיעים לכביש המהיר! בטח 250 קמ"ש! המונית נוסעת באדום! עולה על השוליים! המכוניות האחרות מצפצפות בחוזקה וברוגז! הנהגים האחרים צועקים לעבר הנהג

אל גן עדן לא אגיע אל תחששי ללבי, אין הוא שבור כי הלב הוא בסך הכל משאבה