|
נולדתי ב1972 - ומאז... אני חיי...
www.myspace.com\alon
.ביום שהיא מתה הרגשתי מן מחנק של דמעות שעומד לי בגרון,
הרגשתי כאילו השמיים נדבקו לאדמה ומחצו אותי. כל מי שראה אותי
ידע שאני באבל , עם הבגדים השחורים והשקיות מתחת לעיניים אשר
נקוו מתוך הרבה מריחואנה ואלכוהול שניסו לטשטש את הכאב אך לרוב
הגבירו אותו .
|
את מסתובבת עם הלב שלי בתוך התיק שלך, ולא אכפת לך בכלל.
לפעמים את הולכת עם התיק של השרטוטים וזה ממש לוחץ לו שם.
|
אחרי העבודה היום יצאתי עם המעיל החדש שלי שנתן לי קצת להרגיש
חשוב בעולם הזה, הלכתי כמובן לכיוון רחוב שינקין המקולל.
עברתי ליד החדר שלה , שהיה שלנו,וראיתי סופסוף אור.
המשכתי ללכת וחזרתי שוב לאלנבי , שם תפס אותי גשם זלעפות ,
והייתי מת להשתין.
עליתי אליה
|
להן מותר כל התקופה איתך לנתח את הזיון שהיה לכם אתמול בלילה
אם נהנית או סתם גמרת, או למה החדר שלך לא מעוצב , או למה אתה
לא מגולח.
תמיד הן חושבות שהן אוהבות יותר. זאת עובדה! הן לא משאירות לך
מקום לאהוב, אפילו אם אתה משוגע על הצל שלה הן מצליחות להשכיח
ממך
|
"תוציא את האצבע מהפה, אם לא תוציא אני לא אקח אותך איתי היום
לבלות, אז תתנהג יפה".אז אני מוציא את האצבע ,מנסה להראות
נורמלי , מתלבש ."אם אתה בא לבוש ככה אני הולכת לבד", היא
מתעצבנת.
תמיד היא מאיימת לעזוב אותי - ואני מפחד, עושה מה שהיא אומרת
|
ברגע שתהייה פצצה כזאת - אז נרסס את הפלסטינאים עם פצצה כזאת
ואז הם ישכחו הכל - אני מתכוון הכל . ישכחו למה הם שונאים
אותנו, את העובדה שדפקנו להם מכות והרגנו כל מיני אבות ואחים
ובני דודים
|
אז בפעם השניה היא הצליחה לשכנע אותי לצאת עם קרין. הסכמתי כי
הקרין הזאת ממש נראית טוב ,שווה אתגר ואולי אפילו אצליח
להתאהב בה.
ראיתי אותה כשהיא באה לומר לאיריס "היי " אופנתי אבל מאופק.
היא מאוד מטופחת ויודעת שהיא נראית טוב לעשרים ותשע שנותיה.
יצאנו
|
את כל נושא ההתעניינות הזאת ירשתי מנורית. היא לימדה אותי איך
להסתכל על בניינים , כי כל הזמן טענתי שהבניינים בתל אביב
מכוערים. שאני לא מבין את הבנייה המתוסבכת והמעורבבת הזאת.
והיא כסטודנטית לעיצוב (ובינוי) היתה מסבירה לי - אבל רק על
התקרות ,שום דבר מעבר.
|
ואת כל הנופים שהיו שלנו
אטביע בחול ואבני בזלת
ללא מצבה לעלות אליה.
|
אני בחור רומנטי
אין לי הרבה שאיפות
לא משחק את פוזת השרמנטי
נחבא אל הכלים- בין הבריות
|
חשבתי שאני אוהב, למעשה היתה זו
אשליה של מאווי
שדות כחולים של משי , פולשים לדימיוני
לא רוצה לגעת בטרוף הזמני
|
אזפת את עורך הצחור עד שיצרוב
ואת הירוק שבעינייך אשקה בדמעות
|
נכון הבטחתי לך דברים
ואת היית יפה מאוד
היינו שנינו ילדים
כן זו היתה תקופה כזאת
|
תני לי עוד דקה , לאהוב
לגעת בך מקרוב
|
alternatine song.........
|
guitars:Alon
drums:alon
bass:alon
vocals:alon
|
|
|
בתת מודע של כל
אחד ואחד ממכם
קיים מעין אדם
קטן ואדום
שתפקידו הוא
לגרום לכם לקרוא
את הסלוגן
המטופש הזה.
אתם חושבים שאני
צוחק?
תחשבו פעמיים,
אני שמתי אותו
שם.
איש גדול וירוק |
|
