|
ויוקס
אך אני סיגן ונוי קצת שונה
ולכן אני לא מצטרף
וכשהם מתנים אהבים
מתעמק איך האוח טורף
|
יופייך המהמם
אקדח לרקתי
אקדח ורוד ורך
מכניע אכזרי
|
בעשן הסמיך ואפלולית הבר
שוב תהיתי אם אני מאושר
(ברור שאלכוהול מאוד עזר)
וכמו בטקס פגני מוכר וידוע
|
דמותך נמוגה בחושך העולה
צינה נספגת בגופינו.
ידיך הקרות מחפשות מפלט
נחמה בחום אהבתנו
|
אתה בא מרחוב האנונימי
והולך לדירה האקסקלוסיבית
יש מכשול שמציק שם בדרך
מעלית
|
תביעת השפתון על הכס קצרת מועד
שריד משפתיים שלחשו את שמי בקול רועד
מלווה בהבל פה מתוק ועסיסי
מילים שליטפו ברכות את נשמתי
|
אופק מסנוור בין כפות רגלייך
וגם שחף שם תלוי על קרן זהובה
|
להקת דגיגי זהב נולדת ביו אדוות גלים
אדמה צרובה שרדה עוד יום של עינויים
בנו של יום חמסין ינקוש על דלת המזרח
חרב להט אכזרית תפלח שחר הקדים
|
הציניות נכנסה ואמרה בפתאומיות
רק לרגע אני מחליפה את התמימות
לא הבנתי אז שהיא היתה צינית
היתי באותם ימים פשוט תמים
|
רגל מותן יד זיעה
מסדרים את הנשימה
יד שולחת לבקבוק על השידה
גופה מתוח בתנוחה יפה
|
וקרן שמש קטנה וזריזה שקפה לרגע חטוף
קימורים של דמותה מן השמלה
וסנדל נסיך הקיץ
בחן אחז את כף רגלה.
|
ירח ליל חמסין גדול יקרב אל התריסים
יאיר את קימורי גופו באור כסוף נעים
רוח ערב חמימה תקרב למנוחתה
תנדב ליטוף אחרון לגופינו רצוץ התאווה
|
דמותך נמוגה בחושך העולה
צינה נספגת בגופינו.
ידיך הקרות מחפשות מפלט
נחמה בחום אהבתנו
|
דמותך נמוגה בחושך העולה
צינה נספגת בגופינו
ידייך הקרות מחפשות מפלט
בחום אהבתינו
|
חיוכים שבכלל לא רצית
מלמולי משפטים שמושכים את זמן
אינטימיות קרובה ומביכה
במעלית
|
השקע שהשארת בכר כחול נודד
כספינקס האבן שאת הזמן אינו מודד
בוהה בצללים המשתנים משחר עד שקיעה
הופך כל מילה שאמרת בקפידה
|
תלתלים נחים
כף רגל זעירה
ברחה מהשמכה
היא כליל היופי
|
אך היום זה שונה ילדה
חיוכך כבר רובו סלולרי
לא פחות פרפרים משחרר
עצבותך SMS דיגיטלי
לא פחות חורץ בלב
|
היא ועדת בנות עברו בשביל החם
וקרן שמש קטנה וזריזה שיקפה לרגע קט
קימורים של דמותה מן השמלה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בטח שאני תומך
בשוויון בין
גברים ונשים.
אשה צריכה שיהיו
לה חיים משלה
אחרי שהיא גומרת
לנקות את הבית.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
