|
ויוקס
אך אני סיגן ונוי קצת שונה
ולכן אני לא מצטרף
וכשהם מתנים אהבים
מתעמק איך האוח טורף
|
יופייך המהמם
אקדח לרקתי
אקדח ורוד ורך
מכניע אכזרי
|
בעשן הסמיך ואפלולית הבר
שוב תהיתי אם אני מאושר
(ברור שאלכוהול מאוד עזר)
וכמו בטקס פגני מוכר וידוע
|
דמותך נמוגה בחושך העולה
צינה נספגת בגופינו.
ידיך הקרות מחפשות מפלט
נחמה בחום אהבתנו
|
אתה בא מרחוב האנונימי
והולך לדירה האקסקלוסיבית
יש מכשול שמציק שם בדרך
מעלית
|
תביעת השפתון על הכס קצרת מועד
שריד משפתיים שלחשו את שמי בקול רועד
מלווה בהבל פה מתוק ועסיסי
מילים שליטפו ברכות את נשמתי
|
אופק מסנוור בין כפות רגלייך
וגם שחף שם תלוי על קרן זהובה
|
להקת דגיגי זהב נולדת ביו אדוות גלים
אדמה צרובה שרדה עוד יום של עינויים
בנו של יום חמסין ינקוש על דלת המזרח
חרב להט אכזרית תפלח שחר הקדים
|
הציניות נכנסה ואמרה בפתאומיות
רק לרגע אני מחליפה את התמימות
לא הבנתי אז שהיא היתה צינית
היתי באותם ימים פשוט תמים
|
רגל מותן יד זיעה
מסדרים את הנשימה
יד שולחת לבקבוק על השידה
גופה מתוח בתנוחה יפה
|
וקרן שמש קטנה וזריזה שקפה לרגע חטוף
קימורים של דמותה מן השמלה
וסנדל נסיך הקיץ
בחן אחז את כף רגלה.
|
ירח ליל חמסין גדול יקרב אל התריסים
יאיר את קימורי גופו באור כסוף נעים
רוח ערב חמימה תקרב למנוחתה
תנדב ליטוף אחרון לגופינו רצוץ התאווה
|
דמותך נמוגה בחושך העולה
צינה נספגת בגופינו.
ידיך הקרות מחפשות מפלט
נחמה בחום אהבתנו
|
דמותך נמוגה בחושך העולה
צינה נספגת בגופינו
ידייך הקרות מחפשות מפלט
בחום אהבתינו
|
חיוכים שבכלל לא רצית
מלמולי משפטים שמושכים את זמן
אינטימיות קרובה ומביכה
במעלית
|
השקע שהשארת בכר כחול נודד
כספינקס האבן שאת הזמן אינו מודד
בוהה בצללים המשתנים משחר עד שקיעה
הופך כל מילה שאמרת בקפידה
|
תלתלים נחים
כף רגל זעירה
ברחה מהשמכה
היא כליל היופי
|
אך היום זה שונה ילדה
חיוכך כבר רובו סלולרי
לא פחות פרפרים משחרר
עצבותך SMS דיגיטלי
לא פחות חורץ בלב
|
היא ועדת בנות עברו בשביל החם
וקרן שמש קטנה וזריזה שיקפה לרגע קט
קימורים של דמותה מן השמלה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
שלי החליטה
שעדיף לה איתי
מאשר אצל אמא
שלה. אמרתי לה:
את רואה, כשאת
רוצה את יכולה,
יאללה, עכשיו את
יכולה גם.
החבר של שלי. |
|
