|
casper
רק אתמול היא נחנקה למוות בין להבות האש בשריפה שפרצה בדירה
הקטנה שלנו
|
שלום לכם, אתם בטוח מכירים אותי. אני הספסל רחוב שאתם עוברים
לידו תמיד בדרך הביתה מבית ספר. בסדר, אולי לא יצא לכם הרבה
לשבת עליי, אבל כשאתם עייפים אתם לא חושבים פעמיים וישר
יושבים. מעליי יש את גרגורי הפנס רחוב, תאמינו לי, אם הוא לא
היה פה אף פעם לא היו יושב
|
היא חשבה שאני עוד אחזור אליה. זין. אני כבר במקום אחר, שהיא
תישאר בארץ עם כל האנשים המוזרים האלה שהיא הכירה. אני, אני
לקחתי אתי כמעט חצי בית, אבל כל הדברים שקשורים למיכל זרקתי.
החיים פה הרבה יותר טובים ובמיוחד שקטים, חיים שקטים כמו, שהבת
זונה אוהבת.
|
ההופעה הייתה כמו כל הופעה. דסטורשן, פוג'ו, סולו גיטרה, עשן
סיגריות. יצאנו להופיע כי היינו צריכים קצת כסף ואחרי הכול
להקת רוק כמונו יכולה למלא כל מועדון, אז למה לא.
|
הגעתי לבית הנטוש אבל לא רציתי להיכנס, הוא היה נראה כאילו הוא
הולך לקרוס כל דקה, אז קראתי לקופידון מבחוץ. הוא ישר יצא
אליי, אני תיארתי אותו יצור מסריח עם פנים מצולקות אבל מה שאני
ראיתי היה שונה לגמרי. זה היה יצור עם שתי כנפיים קטנות והיו
לו חצים על הגב וקש
|
|
|
היינו שלשה -
נשארנו שניים
חסה
ותפוח אדמה |
|
