|
סטודנט כבר המון זמן, הוא כבר בקושי מגיע הביתה, אבל
טוב לו ככה. בזמנו החופשי הוא בעיקר מבשל, או אוכל
את מה שהוא בישל. בזמנו הלא חופשי הוא עובד.
הוא זכר את המטריות שלה, ממשי סיני משובח, עדינות למגע ולמראה.
איך אהב להצמיד את לחיו למטריה הסגורה, בעוד היא מלטפת את
שיערו מהצד השני. ניצוץ של שובבות הבליח בעיניה. היא קפצה
במקום, וקיפלה את שתי רגליה תחתיה
|
היא הכירה את הנתונים: בחמש השנים האחרונות היה רק מקרה אחד
של ניתוח לא מוצלח, וגם הוא נגמר בטוב, תוך 43 דקות. אמנם
התינוק מת, אבל הרחם לא נפגע, וזה מה שחשוב. זכרים יש מספיק.
לאישה שזה קרה לה כבר נולדו 4 ילדים מאז.
|
הוא כל הזמן חושב איך הוא צריך להרגיש, וזה גומר לו את החיים.
|
היא לא היתה מופתעת בכלל. בחורות ברמה שלה לא משלמות על יותר
מדרינק אחד, אפילו בברים של הומואים. היא גם לא היתה צריכה
שהוא יצביע עליי, היא ידעה מי שלח לה את המשקה שלה. לבחורות
כמוה יש חושים שאין לבני תמותה עלובים כמוני.
|
סבתא שלי אף פעם לא הכריחה אותנו לגמור מהצלחת. היא רק הייתה
אומרת "קח את השניצל ביד, אולי יתחשק לך אחר כך, אתה לא חייב
לאכול אם אתה לא רוצה". ואיך שהוא, תמיד התחשק לנו אחר כך.
|
היום ישב שם טיפוס מסוג חדש, טיפוס מהסוכ שלא רואים בדרך כלל
יותר מעשרים מיילים מהאטלנטי - מין סוג של גבר, חנוט כולו
בפראק שחור,עם כובע צילינדר ישן.
|
"בוא נראה סרט או משהו", הצעתי, "נמאס לי להפסיד לך". "יש לי
רעיון יותר טוב, נשחק רצח". משהו כאן לא הסתדר לי. "צריך לפחות
שישה אנשים בשביל זה, ואנחנו רק שניים כאן". לקח לו שנייה
להבין, ואז הוא צחק. "אני לא מתכוון למשחק המעפן שמשחקים
במסיבות...
|
אתה מבין שגם זה היה שקר. ושעכשיו השינוי האמיתי. ואתה לא יכול
להסתכל קדימה ולהגיד, טוב, טעיתי עד עכשיו, כנראה שאני טועה
שוב.
|
|
|
ידעתם שב-144
רשומים 29
תושבים ששמם הוא
ישראל ישראלי?! |
|
