[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלון מרקוביץ

בני אדם הם כמו סיגריות.
יש קלים (לייט) ויש קשים (נובלס).
יש קטנים, גדולים, עבים, רזים ארוכים וקצרים.
יש טעימים, יש מגעילים ויש קובנים.
כולם הורסים ת'אוזון ומאלו שאנו אוהבים קשה להגמל.

לפעמים אני אפילו מרגיש כמו בדל,
שכשאני קצת נדלק אז כולם דורכים עליי.

אבל בסופו של דבר, כולנו גומרים כאפר.

אבל לעולם אסור להתייאש כי כשנגמרות השאיפות מתחילות
הנשיפות...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הם דפקו בדלת, שלושה אנשים. שני שוטרים עם כובע ביד ולפניהם
עמד איש עם עניבה. הוא דיבר בשקט, של רוגע, אבל המילים שיצאו
לאט חרישית תפסו את אמא שלי ברגליים והיא נפלה.

פואנטה
הוא שכב על הרצפה מטר ממני. המוח שלו היה שפוך לכל הכיוונים.
שאריות האבטיח רקדו בצלחת שבכיור ושלולית הדם שמאחוריו הדגישה
את גופו ברקע מזעזע.
בסה"כ חשבתי לעצמי, שהלוואי ויהיה לי פה אקדח.
כשכדורים לבנים של קלקר מעציץ באים במגע עם מיץ אבטיח נוצרת
משאלה.

פואנטה
מכאן ואילך גילחתי אותו מכל כיוון אפשרי- את הגלימה, את
הקילשון ואפילו את נעלי הגולף המלוקקות שלו לקחתי.

פנטזיה
איך שיצאתי מהבית ועמדתי לחצות את הכביש
נתפסה לי הגלימה האדומה בעמוד תאורה.

בכוכב אחד קטן במערכת השמש גרו אנשים בלי שיניים. מלבד העובדה
שהאנשים שגרו שם לא יכלו לנשוך, כל מה שהם אכלו היה נראה כמו
גרבר בטעם תפוח.

סופני
משום דבר שעשיתי הם לא היו מרוצים. תמיד "למה אתה לא לומד
עכשיו?", "אל תשאיר אוכל בצלחת" או "למה אתה לא יכול להיות כמו
אחיך הגדול?".


לרשימת יצירות השירה החדשות
דני סיפר לי אתמול בגן
שהוא גיבור
שהוא יושב שם לבד
בלי טיפה של אור

בדידות
אני הוא האיש שלא ממש שייך
אני זה ההוא שעומד בצד
תמיד יבש אפילו כשלח
גם כשכולם נגד תמיד בעד

יש המתים על קידוש השם
ויש על מזבח
יש המתים ללא שם
יש ללא כח


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
פעם מזמן כשהייתי עוד ילד

פוליטי
היה קשה קצת לראות מאיפה שישבתי.
הבני זונות האלה. שבועיים קודם הזמנתי כרטיסים.
שורה 17, שער 10, גוש עליון.
איך לעזעזאל אפשר לראות משהו מפה.

אהבה
חבר שלי שאול, כל הזמן אוכל קש.
הוא לא סוס, גם לא חמור.
פשוט אוכל כל המון קש.

אהבה
ואולי יבוא איש אחד שחור ויעשה שנעלם




מי זה התימני
הזה?
הפולני דווקא
נחמד. שמעתי
שמרוויחים הרבה
בסטארט-אפ.


מיכלי מסבירה את
עצמה


תרומה לבמה





יוצר מס' 3815. בבמה מאז 27/6/01 15:12

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלון מרקוביץ
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה