|
Knowing that she loves you with all her heart. Hearing her
breath and watching her gentle beautiful face, while she
wakes up as a new day begins.
Kissing her softly as she looks at you and smiles.
|
בעקבות התאונה שקרתה לי, אחת מתופעות הלוואי היתה בעיית זיכרון
לטווח קצר. הנוירולוג אמר שבגלל שלא היה דימום תוך מוחי, מדובר
בתופעה שתעבור במהרה.
|
A girl just past by an auction house
she got lost because of the mist
the manager saw her and thought: She looks sad, lonely...
She must be on our single list!
|
נפגשנו לראשונה ביום הולדתי... לפני חודשיים ויום.
טיילתי עם חבר בת"א ובערב התכוונתי לחגוג את יום הולדתי.
בתחילה לא הסתכלתי עליה אפילו. דווקא נדלקתי על האדמונית שהיתה
לידה.
ואז ראיתי אותה...
|
כן, אז כמו שאומרים, כל סוף הוא התחלה חדשה.
לאחר לבטים רבים, במיוחד של אמא, שבתחילה לא רצתה עוד חתול
ולאחר מכן רצתה שניים (!) החלטנו לחפש חתול חדש.
|
קרה לכם פעם שנפל המזל בחלקכם ומצאתם את עצמכם כשיש יותר מאדם
אחד שמעוניין בכם?
אני בטוח שבאותו רגע חשבתם שמצבכם לא יכול להיות טוב יותר. הרי
כל אחד ואחת מאיתנו שואפים למצוא את אשר אהבה נפשינו, למצוא בן
או בת זוג לחיים שאיתם נחלוק הכל...
|
הוא היה נער צעיר שחייו לא חייכו אליו.
כבר בצעירותו, לא רק ההורים התאכזרו אליו.
כבר בגיל 17, התאהב לראשונה... ומה עשתה אותה בחורה?
|
מאז שפגשתי אותך, אני לא מצליח להתרכז... לא מצליח לחשוב...
אני תקוע במן חלום בהקיץ שמסרב להיגמר.
|
קמתי ב-6 בבוקר. כרגיל. מוכן לעוד יום ראשון של שיגרה...
|
מה הפחד הכי גדול שלכם... למות או לחיות?
|
הכל התחיל אי שם בשנת 90. קצת לפני מלחמת המפרץ.
הלכנו לזוג חברים של ההורים. זינה ויפתח. אתה בטח לא זוכר אותם
כי היית רק גור.
|
איפה את... אהובתי... היכן את נמצאת.
את השיר הזה אני מקדיש לך, את רגשותיי אני מתמצת.
מרים את ראשי כלפי מעלה... מתבונן בירח.
|
Desert Girl... Always chasing the sun
She`s the sweetest thing on earth... Loved by everyone.
|
את השיר הזה כתבתי כשעוד היה חשש לקרוהן.
כתבתי אותו בחלקים במהלך התקפים שהיו לי.
|
What if you stop that fire within?
No emotion means a thing.
Only pain can make you feel
|
הלב מחפש סיבה לפעום.
לקום בבוקר ולחיות עוד יום.
|
The world I know does no longer exist.
Memories are shattered...
Like the glass cutting my wrists
|
whispering) I don't wanna lose, I can never lose, I will
never lose (I will never lose)
Triumphant I shall be!!!
|
נפגשנו לפני מספר ימים, באותו יום שמשתנים הזמנים.
טיילנו כמה שעות על חוף הים ועם האווירה והכימיה באמת היה
מדהים.
|
I've met you just today.
But even so, it's been a special day.
|
At the beginning everything seems to be wonderful
The time we spend together seems like we fill each other's
world.
|
Everything is quiet. Everyone's asleep.
But I can't seem to be able to count any sheep.
|
לפני כמה ימים, יצאתי כהרגלי מביתי לקראת הצבא. בירכתי את אמא
ואת האחים לשלום, שיהייה להם יום טוב. פתחתי את הדלת, לקחתי את
הזבל.
|
I'm sitting at home and doing nothing.
Nothing but thinking of you.
Picturing you in my mind.
|
אני כל-כך רוצה שתקרא את דבריי... כל-כך רוצה שתשמע את מה שיש
לי לומר, אך מצד שני כל-כך פוחד...
|
הסיבה של מכתב זה מאוד מורכבת. ואני אנסה להסביר את עצמי עד
כמה שאוכל.
ביום שבת אמרת לי ששמחת שבאתי ואתה רוצה שנתראה יותר כי היחסים
שלנו לא מי יודע מה לאחרונה.
בעצם כשאני חושב על זה, אף פעם לא היו לנו יחסי אב-בן
נורמליים.
|
שוב אני כותב לכם, הפעם עם זעזוע מוח ושבר בארובת העין...
|
כפי שידוע לחלק מכם, אני 4 וחצי חודשים לפני שחרור.
פתאום השחרור שלו כל כך ציפיתי, נראה מעט מאיים. הרי הייתי
בחממה כלשהי עד עכשיו. אם זה הגן, בית הספר, התיכון או הצבא.
|
את כל כך רחוקה ממני, מתוקה שלי... כלכך רחוקה, אבל אני כמעט
ויכול לדמיין אותך כאן לידי... אני עוצם לרגע קט את עיניי,
להתענג על אותה הרגשה, על אותה צמרמורת שמתפשטת לכל אורך גופי
ואז חולם עלייך...
|
מה לא בסדר בי? את זה אני לא יודע...
לא יכולתי לבקש יותר ממה שקיבלתי...
בחורה מדהימה, יפה, חכמה- שכיף לי בכל רגע שאני איתה.
|
היום יש לה יום הולדת. יותר נכון, אתמול (כבר אחרי 12). חגגנו
אצל סבא וסבתא שלה. בחצר הבית שלהם ביום שלישי. ידעתי שרוב
החברות שלה והמכרים יסתכלו עליי במעין זכוכית מגדלת מאחר ואני
החבר שעליו הם שמעו כל-כך הרבה.
|
מאושר אבל בכל זאת... מרפה.
|
אני מכבד אותה ולכן גם כאן לא אכתוב עליה. אני אכתוב על הרגשות
האמיתיים שאני חווה כרגע.
היא הייתה אצלי עד לפני רבע שעה. ראינו את "שומר הראש". לא את
הכל, מהאמצע ככה. דיברנו ולבסוף נפרדנו. "המשכנו" לראות את
הסרט. אני לא יודע מה איתה, אבל אני לא החזרתי את המש
|
נושא זה לא מומלץ לבעלי קיבה רגישה, לחסרי חוש הומור ולכאלו
שלא אוהבים את הדברים שאני כותב.
כן אז לכל המבינים, באמת מדובר בנושא מהתחת אבל תרשו לי לפרט
על התנסותי למען הבורים בנושא.
|
הרגשה כל-כך מתסכלת... כל-כך חסר אונים...
לא יודע מה לחשוב... לא יודע מה להרגיש...
|
החלקתי היום. הייתי לא זהיר.?. קמתי עם גרביים על רצפה חלקלקה
בכדי לקחת את החולצה... החלקתי מיד.
|
יריות נשמעות ברקע.
צעקות של חיילים.
פיצוצים כבדים.
"כולם למטה! למטה!"
המראות של הגופות חסרות רוח החיים, נטולות האיברים - גרמו לי
להתעורר.
|
|
|
-הגודל לא
קובע!
-מי אמר?!
-אמאש'ך...
|
|
