|
אני בן 15... (1990) ונולדתי בברוקלין ניו יורק לאמא
משוגעת ואבא מנטלי. כבר בגיל 4 נכנסתי לרשימת אויבי
הבית הלבן ובגיל 10 גירשו אותי מארה"ב... אני שר
בעיקר ומנגן על פסנתר ומנסה שלא לדפוק את ראשי כנגד
הקיר עד שאני אדמם למוות בגלל השעמום מצאתי את
התחביב הזה.ץ אז תהנו ותעריכו!
בעוד שניהם מרגישים את החופש המיוחל הם הבינו כי הם מפסידים
משהו מיוחד, משהו שלעולם לא יזכו לו עוד פעם, ידיד נפש. ידיד
מיוחד כל כך שכל חיוך שלו מאיר חדר שלם, שצחוק אחד יכול להוציא
אותך מן הדיכאון, שכל מילה אחת שלו ענוגה ורכה כמו להתעטף
בשמיכת פוך ענקית
|
לרגע היא רוצה לקפוץ חזרה למטוס, לחזור לישראל, לרוץ לאמא
בטרמינל, ולצעוק, לצעוק מאושר כמו בסרטים, מפחדת. ככה היא, אף
פעם לא יכלה להחליט מה היא רוצה, תמיד נכנעת לשיקול הדעת של
עצמה, "אל תעשי שטויות, יש לך הזדמנות אחת ויחידה".
|
מה??? כל הזמן הזה את ידעת שאת לסבית??? אני נלחמתי באבירים
לזכות בך! עברתי יערות שלמים, חציתי אגמים וימים ואת אומרת שאת
לסבית? כלבה! את יודעת מה עשיתי בשבילך???
יש! אמא קנתה אותם סוף-סוף! ריחם המתוק בעודה מקלפת אותם לאט
לאט עם הקולפן הישן
|
But I'm sick and tired with everything that you do
And I had enough with everything that you say
Cause life isn't worth thinking about you
|
Short hair, nice clothes, brown eyes, cute nose
|
כי בובספוג הומו, לא אוהב נשים
כי בובספוג הומו, כולם יודעים
בובספוג בובספוג בובספוג מכנס מרובע!
|
הפרח שפורח
נתן למשפחה שלי שלום
הפרפר שיצא,
הוביל אותי לחלום
|
היא עזבה בגיל 5
שהייתי רק ילד קטן
היא שכחה אותך מזמן הלכה לחיות עם חבר שלה בסיני
חופש כל השנה אין לה דאגות כלפיי
|
ואני, בתוך השירותים
ברכיים מכופפות
בוכה צועק תוהה
למה אני? למה בתוכי?
|
בשביל כל הדברים שהחלטת שנעשה
בשביל כל הדברים שאבא'לה צעק לך
בשביל כל השירים, התווים והמנגינות
בשביל כל הזיונים, הנשיקות והבגידות
|
חופש. זו מילה, לא קללה
שאתם סותמים את פי...
את לוקחים את זה ממני
|
החלומות שאנחנו חולמים, אלה שאנחנו שואפים להגשים... אלו
שאנחנו רודפים אחריהם בכל יום
|
זה רק אני והקיר
יושבים לבד בדממה... בשקט
|
אולי זה רק אני ששונה
ואולי זו רק את שאוהבת את זה
אבל אני יודע, שאיפשהו שם
|
שכדור האש הענק מעלינו מוסתר, אנו כלואים בתוכו, לא מוציאים את
מקומנו ונופלים לתוך אמבטיית שקרים
|
ובתוך הכלא הזה, בין ארבע צלעותיו
מכתבי אהבה זרוקים על הרצפה
וביניהם זורמת .....
|
הגשם יורד, דופק על החלון
נראה כאילו מישהו בוכה אלפי דמעות
ואני יושב לי בפינה וכותב לך
אהובתי
|
ואז באה... הנשיקה
רכה כמו חתול, נעימה כמו שמיכת פוך ענקית
|
בטירה מכושפת, במדבר של שלום
עומדת לה אותה סירנה
מחכה לחלום.
|
עלה בשלכת שנופל ונופל
ונראה כאילו הוא ימשיך ליפול ולעולם לא יפסיק
אפילו שהוא יפגע בשלולית
|
הערפל חונק אותי, ומסביבי רק חושך
ושוב השקט נשאר, נעלם מסביבי הכל
אני נשאר לבד.
|
סתכלו מה קרה לכולנו
סתכלו על מה שקרה בעולם
הכל סובב סביב כסף ותאווה
לא סובב מדאגה ואהבה
|
אבקדו סביל
שומה חומה!
שוקולדים מתוקים
חצילון קטנטון! הכל פה...
|
דמך בידיי, חם וזועק הכאב החד, המפלח, הצורב!
אבל הכאב עדיין פה, זועק בידיי
|
אנחנו עוברים כל יום בחיים שלנו מבלי לשים לב לדברים הנפלאים
שיש לנו. אנחנו מתעלמים מן האותות, רוצים לראות רק אתה מה
שאנחנו רוצים
|
יצירה כבדה ושקולה מראש. חשבתי על כך רבות והייתי חייב פשוט
להביע את רגשותיי בכתב מלא. אני כבר לא יכול לבטא את עצמי מלבד
מילים אלו. לכן הכנתי דיאלוג מחושב, ורגשי בין הדמויות על מנת
להעביר לכם את המסר הבא:
|
|
|
חתכתי כרוב,
וחזרתי בגדול!
האישה הקטנה
בקאמבק מפואר
(וטעעעעעים). |
|
