|
אלון ברנע נולד בשנת 1981 ובילה את ילדותו בכפר-נטר
הקטן והירקרק. לאחר שלוש שנים בהן ניגנזו חלומותיו
מתוך שירות צבאי טורדני, החל אלון לממש את הפוטנציאל
הגלום בוא כנביא כדורסל מוערך.
בין שידורי ה- NBA לקריאה כימעט אובססיבית של כתבים
מארצות ניכר, התאהב הוא דווקא בשפה העיברית, אותה
הוא נוהג לרתום לעזרתו בחיבורם של משפטים מסורבלים
ומורכבים יתר על המידה.
בין עבודותיו השונות (כמלצר, מוזג וגנן), ניתן
למצוא את קובץ הסיפורים הקצרים "הכול דבש", שיצא
לאור בשנת 2004, כתבות תמוהות על נושאים כגון בריאות
הפה וטור אישי מלהיב, שקוצץ מאתר הספורט הכושל של
מעריב.
"אם היה אפשר הייתי יוצא לצוד את התשוקה, לוכד אותה ומביא לה
אותה באקוואריום, שתשחה במעגלים קבועים בבית של מירית, כול
החיים, אבל אי-אפשר".
|
שלום ומחמוד ישבו מתחת לפיגומי הבניין המותחל. האחד על לבנה
ששכבה על צידה והשני כשכפות רגליו שטוחות על הקרקע וברכיו
מכופפות. קערת פלסטיק הכילה את מחית החומוס שהייתה לפניהם, והם
סעדו את לבם בעזרתן של פיתות חמימות מקרני השמש.
|
על רצועת חוף מידברית, לצידה של ביקתת קש, שכב לו דיאגו, לצידם
של חבריו המבושמים, ומאחר שגם הוא לגם לא מעט מן המשקה היה הוא
מחוייך וליבו טוב עליו. השיעמום עמד בפתח והיתכונן לתקוף אותו.
הוא עדין לא חש בו, אך ידע כי זהו עיניין של זמן בלבד. על כן,
כשצפה מבעד ל
|
שמש: "בית המשפט!"
"כבוד השופט; אלון ברנע נגד ילדותו."
פרקליט: "כבודו... חבר המושבעים; התביעה תוכיח מעל כל צל של
ספק, כי הנאשמת דנה בדם קר ודיעה מחושבת את התובע לחיים של
ניכור עצמי, פוביה מינית ותסביכים ריגשיים נוספים."
|
מסביבי ניצבו רגליהם של המסובים, סדורות כחיילים, אך בהחלט לא
בלבוש אחיד. למרות שלא שמתי את לבי לנעליהם של האורחים משנכנסו
את ביתנו, כעת יכולתי לזהות כל אחד ואחד מהם עפ"י מלבוש רגליו.
|
"אל", שכך כינו אותו חבריו, ומשום שאנו מציצים לשעותיו
האינטימיות, נכנהו כך גם אנחנו, היה פותח את יומו בקירצוף גופו
בסבון תחת זרם מים, גילוח אדוק, שהותיר את עור פניו מבריק
ומוקאי, לבישת בגדי הצייד שלו וניקוי נישקו המשומן.
|
אם ישנו דבר אשר משמח, או לכל הפחות מרגש את הצמד הזה הוא
ההתכוננות לפגישה, והפעם הייתה הציפייה כפולה ומכופלת (כפולה
משום שהפעם ישנם שני גברים באופק ומכופלת משום שהן יחד כדי
לחלוק בהם).
|
כן, כמו שאת רואה, את לא צריכה לחשוש, אמא, אני אדאג לגוזלים
שלי וגם כשהם יהיו בחוץ אני תמיד אזכור להאכיל אותם ולהוציא
אותם לטיול
|
במבט מלמעלה על אדמה שאני מכיר מאז ומעולם,
אני כבר מזהה כתמים של שמש - מתבהרים לי ההרים והגאיות שאני
מכיר אך פוגש בפעם הראשונה
|
תחת כנפיים של פלומת חיבה
נשתכח מעלי אינסטינקט התעופה
ולמעשה, הנני בס"ך כולי גוזל מתגעגע
|
|
|
טוב, הבנתי את
האטרקציה,
הולכים בשמש,
מזיעים, אח"כ
הולכים
במים, נרטבים
ובסוף
מתייבשים.
אפשר לחזור
לאוטובוס?
יעקב פופק בטיול
של החברה להגנת
הטבע. |
|
