תוך כמה שניות עלה מפלס הרעשים באוהל בצורה די ניכרת. אפשר היה
להרגיש שהתחיל יום חדש, לא לפני שפרץ יצא משק השינה, הביט
בעגמומיות לעבר השמיים, שחרר את הנצרה בפיו, וכילה את זעמו
בירח שעדיין זורח כשהם קמים ובשמש שממאנת לעלות ולחמם אותם
קצת, בחייאת רבאק.
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
