|
היא לא רוצה שידעו מי היא
היא רוצה לדעת
היא רוצה לשאול
מה שבחוץ,לא יכולה
בפנים בין האנשים,שבוחנים
,מזלזלים,תומכים,מפרגנים,מתעלמים,
היא חלק קטן שרק רוצה להרגיש.
כולם אמרו שבגרה ועכשיו היא ילדה גדולה ואחראית.
איך הילדה רק יודעת,פחד מה הוא.פחד מוות.
|
תלויה בין קירות חדרי האטום והלחוץ ברגשות עזים של כאב וזעקות
המאיימות לפרוץ החוצה, ובדרכן, לפני הכל, לנפץ את המראה.
ששיקרה לי, לי, כל השנים התמימות האלו, היא שיקרה...
|
היא מלטפת ומרגיעה אותי... כמו נעימה שמתנגנת באוזני בצהריי
שבת שטופי שמש ורוח... אוספת אט אט את הרסיסים, עוברת ומלטפת
הופכת כל רעש ודמעות לשקט אלוהי.
|
סליחה שכעסתי
סליחה שלא הייתי שם כשהיית צריך
סליחה כשהלכתי עם אחר
סליחה שסירבתי כשרצית חיבוק
סליחה ששכחתי את היום שלך
סליחה שאמרתי מילה לא במקום
|
לך... תלך... אל תעלם, כי אולי אני ארצה אותך שוב איתי כאן
אני צריכה אותך אפילו שאתה לא צריך אותי
אולי אני לא באמת אוהבת אותך, אני אוהבת את הנוכחות שלך
איתי ביחד
מבלי לומר מילים, חיבוק אחד והכאב נעלם
אני מרגישה קיימת, נאהבת...
|
נוסעת לצפון לבדי בתוך אוטובוס צפוץ ומלא חיילים
צעירים,שהולכים למצוא את מותם.אני בטוחה.לא טוב למות בעד
ארצנו.אחד אחד אני נפרדת מהם במבטים האבודים שלי.צר לי. ואנשים
מוזרים שנרדמו כבר מלפני שעה בערך,אני חושבת שאני היחידה שבעצם
עוד ערה....רק אני הגיטרה,תיק עם
|
וגרמת לכאב לרדת ולשרוט אותי כל כך עמוק בלב עד שהכל יצא ואני
לא מסוגלת לנשום. ואתה תמשיך לגרום לחצי ממה שיהיה פה. לא אתן
לך את העונג לגרום לי לסבול כל כך.
היית רוצה בזה.
|
|
|
מה חדשה
בה חדשה
במ חדשה
במה דשה
במה חשה
במה חדה
במה חדש
במה חדשה
-המשורר
הקונקרטי. |
|
