|
עליתי לאוטובוס. הזקן הזה קם למעני. בדר"כ אומרים "מפני שיבה
תקום". ואני תמיד קמה. היה לי תיק אחד קטן. אבל הוא קם בכל זאת
|
אני אישה מלאה משיברי זיכרונות,
ומבלי שאני רוצה צצות המחשבות
|
דמעותיי כבר פסקו לרדת,
וגופי לגופך חדל להתגעגע.
הריח והבקשות של אחרת
|
מכל נשיקה שלך,
הייתי רוצה למחוק אותך מחיי,
ולא לזכור שאת קיימת.
אז איפה הנשיקה שלך עכשיו?
|
הזיכרונות שאותם אספנו,
נשארו אצלי זכרונות ללא מילים,
אפילו הימים שהבטיחו לנו,
בשבילי לאט-לאט נעלמים...
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
וואי, זה מזה
מעצבן כשצב
מחרבן לך
בנעליים... אני
לא צוחקת,
ניסיתם את זה
פעם?
הזאתי שצב חירבן
לה בנעליים |
|
