|
"את האהבה, השמחה, החום והחדווה שאינני מעניק לעצמי
לא ייתן לי הזולת, ואף בלב מלא אושר לא אשמח את לבו
של אדם, העומד לפני קר ורפה כוח".
גתה.
לפני כמה שנים עזב את המושב, עם הרבה מזוודות
ובלוריתו המתנפנפת,
אמרו עליו הוא בטח יסתדר בחוץ אבל תראו שעוד יחזור
על ארבע מן הקרת.
עוד סרט נגמר, וכמו שאני יוצא מהסרטים האלו תמיד בהרגשת
מוטיבציה לשינוי עצמי, כך גם הפעם. קשה להגדיר את התהליך, אבל
באיזשהו שלב של ההזדהות עם הגיבור הרומנטי, הגברי, השנון ו/או
המצחיק. אני עובר למצב של הזדהות מזוככת ומלאה. ולמעשה חושב
כמו שהגיבור היה חושב, א
|
הקוף והזקן בטח קשורים בעבותות של חברות, אוכל ומחלות. אני
מדמיין לעצמי איך אני קורע את חברו היחיד של האדם מן המסכן
הלז.
אני מגיע למעבר חצייה והרמזור של הולכי הרגל בדיוק מתחלף
לאדום.
|
|
|
האמת שהיא
צודקת. היא לא
בולעת. כלומר לא
על קיבה ריקה.
החבר של שלי. |
|
