|
זה מספר שנים שהיא נוגסת טעם של תפוח ונושמת אוויר
זר. המגע עם עם המילים הוא חדש, מושך מרתיע ומרתק...
הסערה הייתה שוככת. ואימי, בצעדים מדודים, הייתה ניגשת לטלפון
ועונה. הייתי שומע אותה מדברת בקול ננזף, מתקפל, כזה שמפחד
לצאת החוצה. "כן, גברת קנפל, אני אדאג שהילדים יהיו בשקט",
"בודאי שאני יודעת כמה חשובה עבודתו של בעלך" "לא, לא, זה לא
יקרה שוב."
|
כותרת הידיעה בעיתון האירה את עיני- איש כוחות הביטחון נעלם
בנסיבות מסתוריות. קיים חשד לחטיפה. המשטרה חוקרת. מלאת גאווה
נפנפתי בעיתון מול עיניו, לא לפני שדאגתי להסיר את המטפחת,
שכיסתה אותן.
הוא הביט בידיעה בעיניים קפואות, זגוגיות, ריקות, חסרות הבעה.
|
|
|
מלח מים?
מוחמד סעיד
א-סחאף, מנסה
לעזור במילים. |
|
