|
היה ממולל אותי
בין אצבעותיו הגסות
|
במגירה אני מחביאה אותה...
|
יכולתי לגעת בו והוא היה מתפוגג.
|
מסתכל עלי דרך השקט,
וגופי סערה.
|
אני לבד בעיר הזאת
מחפש אותך.
שתבוא אלי כמו אז
|
ואיך כולם מחייכים...
שאף אחד לא יתהה לרגע
|
|
|
אני רוצה להבין
מי זה שמאשר את
הסלוגנים?
ולמה הוא לא
מאשר לי כלום?
אמא של ענת
תגובת מערכת: זה
שמאשר את
הסלוגנים זה
אני. את יכולה
לקרוא לי מר
סלוגנים או זה
שמאשר.
הסלוגנים שלך לא
מאושרים כי הם
לא משהו |
|
