|
יש דברים שרציתי לומר, ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן
עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין, לא אבין לעולם
(יהודה פוליקר - "דברים שרציתי לומר")
"אעניק לנסיך צעיר זה לב מבין ורגיש, אך גם חזק וחכם" אמרה
הפיה, "שכן חייו יגעו בליבותיהם של רבים, וישנו אותם לנצח".
והמלך והמלכה שמחו על כי נועד לבנם גורל נעלה כזה, ועל כי ניחן
במתנה כה יקרת ערך, וגם הפיה חייכה. אך אותה שעה היו עיניה
עצובות.
|
"אולי תכתוב עלי סיפור?" הציע בסטיאן לדייויד
"לכתוב סיפור?"
"כן, כן! אתה כל הזמן כותב סיפורים, תכתוב אחד עלי"
|
לנגד עיני, השתנה סבר פניו של האיש שאעדיף למות ולא לאכזב
מחומרה לעצב: "כנראה שלא שפטתי נכון. זה עוד לא הזמן להעמיד
אותך במבחן כזה."
איך מתגברים על מכשולים?
|
"אבל..." ניסיתי להתווכח. היא רק הניחה את האצבע שלה, רכה, דקה
ועדינה, על שפתי: "כשאין לך שום דרך לדעת מהי האמת, אז מה
שמשנה הוא לא האמת, אלא מה שאתה מאמין בו".
|
"את אילמת?" שאלתי בעדינות, מצפה להנהון מבוייש ומתכונן להביע
השתתפות בצער.
"כן" באה התשובה הלא-צפוייה בעליל.
חייכתי במבוכה. בטח נראיתי מאוד מטופש.
"הסבר" היא חייכה אלי בחזרה. הייתי המום מכדי לענות.
"אני אילמת משום שאין איש המקשיב לי".
|
תמיד
זה היה כה יפה וזוהר
ותמיד לא נכון
|
אינני יודע לכתוב שירי אהבה
|
לא צריכה תירוצים
אני זה אני זה אני
ולא מה שאתם רוצים
|
ממצוקי הרוח
לא הגוף
הם גבוהים יותר
|
כמו ילד שנולד לפני תשעת החודשים
|
אני והדג שלי
צוללים ומחפשים אוצרות
כסף, זהב, יהלומים
|
חור בקייץ
יש לי חור בג'ינס
|
משהו על האופי היפני:
יפנים ידועים בכשרונם הרב לא לראות את מה שהם לא רוצים לראות.
|
אנשים שיש להם חיות מחמד חיים יותר
|
אין לי סיבה מיוחדת, גם אין שום דבר חדש על יפן לספר. אבל במבט
קצר גיליתי שזה הז'אנר הכי מוצלח שלי. אז לכל המתגעגעים...
|
|
|
אכול ושתה כי
מחר בסבארו
נמות.
אכול ושתה
בסבארו כי מחר
נמות.
אכול ושתה כי
מחר נמות
בסבארו.
צאן מרעיתו
מפיקות מסקנות
מסוף השבוע. |
|
