|
שהלכת ברחוב ליבי דאב
וכבר אז ידעתי שאני מאוהב
בזמן שקולך נתת בשירה ליבי נדם
וידעתי שאנני כעת אותו אדם
|
החיים הם בור שנחפר
ונחפר ומתעמק
ובסיומו הוא נסגר ואנחנו בתוכו
|
כעת שהכל כבר תם ונשלם
וצלצול בית הספר באוזניי נדם .
הפרידה , הגעגועים והכיסופים אל המוכר
רק יחשלוני לעלות אל ההר.
|
|
|
מי שאין לו כסף
לא יגיד לי מה
לעשות, ככה זה
בחיים. העשירים
מתעשרים, העניים
מתענים, והמעמד
הבינוני עומד
מתבונן.
אחד, לא משנה
איזו עדה על
החברה של ימינו |
|
