[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על אלון (שדון) האסולאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אלון (שדון) האסול

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"איך שאתה רואה את העולם, ככה בדיוק, אתה גם תרגיש אותו" נשבע
לי בחיוך הזקן השיכור שביקש ממני כסף לבקבוק ודקה.

ילדים משחקים בגינה ציבורית. עוד רגע הם ילכו הביתה ויאכלו סלט
ירקות. השמש תרד לה מהעמוד, תחייך אל תוך החלונות ותשחק קצת עם
הים לפני שתפרוש סופית אל מאחורי הקלעים של העולם. הסלט ירקות
יהיה טעים, הוא תמיד טעים, אמא אלופה בסלט ירקות

תגידי לי, איך הפכת לאלת הצדק? תגידי לי, לא בא לך להוריד כבר
את הפלנלית מהעיניים!? אולי כשהעיניים שלך יסתגלו לאור, תביני
למה אני חונק אותך.

איך אתה יודע אם הצעד הבא שלך יהיה צעד טוב או לא?

את גאולה פגשתי ממש במקרה. זה לפחות מה שטענתי במשפט. היא חצתה
את הרחוב בין מכוניות ומה אני אעשה, כבוד השופט. אבל זה היה
משחק מכור. התביעה שלפה תמונות שלה מרוחה על הכביש וכל מה שהיה
לי להציג זה גבס מפלסטיק שהעו"ד השיכור שלי אמר לי לשים.

כמעט כל בוקר כשזה אותו דבר אז אני מתבלבל.

ראיתי חושך בחוץ, לא נרתעתי, אמרתי בוקר טוב ובוקר טוב זה
יהיה.

אני לא מצליח להבין אותה. תפקידנו עכשיו הוא לעשות דור המשך,
הרי זה ברור. הרגשתי שליחות אלוקית בלהיכנס לה לתחתונים. אבל
מה נשים מבינות. היא רק דיברה על אהבה ודברים מיותרים כאלה.

בסוף פרוזדור ומאחורי דלת יש עולם אחר. לפעמים כשאני משתגע אני
הולך לקצה, קופץ לבקר.

. את הספרים לסדר, הבלאגן הוא אויב. ילדים רעים משחקים בחוץ,
ומי אותך אוהב? אז איך זה כל לילה, על אדן החלון, יושב לו כוכב
קטן ובידו עפרון. והוא מצייר רק לי לבד על הוילון ציור מיוחד
על עולם אחר, עם פיות, קוסמים, והרבה מאוד צבעים.

הוא אסף אותה לזיכרונות, היא חשבה שהיום הוא יום יפה.

פעם ליד כיכר ציון הישנה היה המלון של איציק. יכול להיות שהוא
עדיין שם אבל הכיכר השתנתה אז גם אם הוא שם זה כבר לא אותו
דבר. איזה כיף זה שאני יכול להגיד על משהו פעם. זה נשמע ממש
כאילו זה היה אז בסבנטיז ואני בסך הכל בן 21, עוד טיפה 22.

פואנטה
אולי אם הייתי יותר מרוכז אז הכל היה נמנע. אבל לא הייתי וזה
לא נמנע ועכשיו זה רק פאקינג שיט. קשה להיות אהבל ועוד יותר
קשה להיות אשם.

נכון שזה כוכב יפה, ככה מנצנץ ולא כבה? את יודעת מי גר עליו
ועלינו צופה? המלאך שלנו, ילדה, ועכשיו הוא כבר לא בוכה

לרגל המצב, שכידוע הוא לא קל. צריך לכתוב משהו קליל, משהו קצת
מעוגל. שלא יהיו דמעות וסיכומי סוף עולם. כי בכל זאת אנחנו
במצב די אומלל. אז נשבה לכתוב ונביא ביס בעט, היכונו לביאת
סיפור שמח כעת. אך אבוי אך אויה, נתקלנו בבעיה. איך כותבים
סיפור שמח אם פשוט אין על

תסתכל על הירח, היא לחשה לי. לפעמים אני מרגישה כאילו הוא שם
בשביל שאני ארגיש בטוחה. מחייך אלי כזה, אתה יודע. הילה של
ירח.

רק בכאוס אפשר לקיים עולם כי סדר זה דבר שדורש שליטה ושליטה
פירושה לקיחת החופש מהיחיד. כשהיחיד לא חופשי העולם חדל
להתקיים.

בצד, בלתי נראית מזילה דמעה בשבילך הנשמה הטהורה שלך

הבחור שליד הנהג צועק משהו לחבר שלי. לי זה נשמע כמו קללה,
לחבר שלי זה נשמע כמו "משטרה! תעצור בצד ותדומם מנוע!!!". אז
כנראה שבכל זאת שמעתי נכון...
ניסינו לעצור בצד אבל הם שיחקו בלמי יש יותר גדול; התברר שלהם,
בכל זאת סקודה מול הג'וניור החביב שלנו.

אין לך דבר קסום יותר מטביעות הרגליים בחול הרטוב. כנראה שיש
גאות עכשיו כי הטביעות הופכות שלוליות. ניצחת את הים, השארת
אותו שבוי במקום אותו כבשו רגלייך. מאחוריי אני שומע אותך
צוחקת בדרכך, יש אנשים אמיצים שצוחקים כשהגלים באים.

בדירה מספר 4 וטיפ טיפה

יש לי משהו קטן בשבילכם, ככה, לפני שאנחנו נפרדים. כוכב קטן
בקופסת נעליים עם שני חורים, שיכנס אויר. בבקשה, תטפלו, ואתם
גם יכולים ללטף, אני נמס בחושך.

זה לא שהיא לא יפה, היא יפה, אבל לא.

זה היה יום קר אפילו שהיה קיץ. השמש זרחה כמו תמיד אבל לא
הרגישו את חומה. הציפורים צייצו והוא מת, נפשו.

ניסיתי לבוא בטוב...

גיהנום
לזיין את המוות, שיראה מה הוא יכול. בסוף הרי נעמוד מולו ואז
כשכבר נהיה בידיו אז בפעם הראשונה הוא יחשוף את עצמו והוא יהיה
כל כך קטן ועלוב שנצחק. נראה לו מה זה, אנחנו מהשכונה, אוכלים
גופות לארוחת בוקר והדם טוב לעיניים.

מסעות
"מה הוא סוד האושר?" שאל הנסיך הקטן. חדר שלם, מלא אנשים כל
אחד מהם בטח בנאדם מאוד חכם. מי היה מביא לו תשובה? הנסיך הקטן
יוצא למסע לגלות את סוד האושר. אתם יכולים לגלות לו? אתם בכלל
יודעים?

הפעם אספר לכם סיפור על שביל. שביל? אתם שומעים נכון. כן,
שביל.

כמו קליפת שום גם סמי עף ברוח. שלא כמו קליפת שום לסמי כאב
כשהוא התרסק לאדמה. גם מסמי נשארה רק קליפה עכשיו וגם את סמי
ישימו בסלט. סמי אהב לשתות אורנג'דה עם שלוש כפיות סוכר ולבחוש
ביד שמאל כי ביד ימין סיגריה. מעתה ואילך מישהו אחר יהנה ממנו
יותר. איך אוכלים ס

פנס קטן האיר את הצומת

צלילים של מרחק מחפשים אוזן שתשמע. איך אלא תמיד הצלילים
שמתעוררים ראשונים? מתוקף חלומותיי מצאתי את האי שבו האיש
הבודד בונה לעצמו חיים. בין הצלילים שכף רגלו של אדם לא דרכה
בם הוא נטע לעצמו בית. כדבר ראשון של הכרח הוא פתח את הפאב כדי
שיהיה לו איפה לשפוך את ה

קוראים לו עובדיה והוא ילד עם משקל, משקל של עולם מתפורר והוא
אפילו לא ידע שהוא סוחב על כתפיים קטנות את כל הגורלות.

"אני לא רוצה כסף" אמר. "אני רק רוצה שיתנו לי קריצה".
קריצה מזורגגת אחת ולא היה לי לתת.

אתמול בלילה לא קרה לי נס ולא ביקרו אותי מלאכים. כוכב לא נפל
כשהיבטתי אל האופק שעל הים וגם לא נפל כשלא הסתכלתי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
people understand us whan we cry
but we stand high
and take the pain as heroes
and then we die

קל לך עכשיו כי השלת נשל נחש
וקולות ניגון של נבל ושירת המלאכים

וזה כמעט וכמעט כבר לא
ואני לאט כבר לא מקווה למצוא
הסתרנו את כל החלומות בחול
ברחנו לפני שהגיע היום הגדול

איש קטן אל תפחד
אתה עוד תצליח להתמודד

בואי נלך לישון
עד שיעבור היום הזה
בואי נלך לישון
עד שהשמש תעלה
בואי נלך לישון
עד שאת הסוד שלנו הוא יגלה

אני פוחד מאנשים רעים
ולא ממש אוהב את הצל שלי
אני יודע לברוח
אבל עוד לא למדתי איך לשכוח

אני לא קולט, על מה הוא מפטפט
אולי תרחיקו אותי
תנו לי דקה להתלבט

האם אתה יודע מי בפינה
כבר הולך ומכבה את האור

וטל היתה חוזרת על משפטים של אחרים
שקובעים פה לכולם איך לחיות את החיים
זקן לבן חכם שראה פה כבר את המוות
יושב על ספסל ודוהה לו

הופך מלאך
פורש כנפיים ועף

אם לא אנחנו קופצים אז מישהו אחר
כי את הגלים צריך להאכיל

מצב
ילדה שלי
כל הירושה שלי
זה רק כאב אחד ארוך
ועולם שבו תוכלי לדעוך

תנסו ותראו איך אני מתכווץ בפינה
כשהחושך גובר על האור
והדלת סגורה

הנסיכה במגדל עם רובה צלפים

אתה תראה עולם עמוק בהזיה
ואלה לא חיים כשחיים בלי סיבה

הגות
ואני מוותר מכין לך כוס קפה
שם בפנים קצת אלכוהול
את יותר רגועה כשאת קצת שתויה

להתראות לכל מי שהייתי
להתראות

אם הוא לא יגיע
אז זה לא כל כך נורא
כי בעצם בשבילנו
כבר עברה השעה

כדי להוריד ירח
לקבל את פני האור

אל תחפשי מה שאין בתוך בועת סבון שקופה
או שיר שמתנגן ברדיו ונשמע כמו נבואה

שוב פעם אנחנו עומדים כאן על שלנו
ואני צועד קדימה אבל מוותר ראשון

ואני על הגג מחפש במרחק
איזה כוכב מנצנץ שיספר לי על בוקר יפה

אתה נופל לאט אל תוך הרקע הזה
אתה בתוך אשליה שהכל פה דומה
למי אתה קורא כשחסרה אמונה
כשלאנשים פה כבר אין שום סיבה

העשן עלה לי למח והיום סגר את הלילה

תבכי על מי שמת אל תוותרי על החיים
עכשיו אני הולך

בלילה עם ירח לא רואים את הרכבת מגיעה
וזה חלום בלהות ספונטני שפורץ מתוך התודעה
זה לילה עם ירח אולי האחרון שנראה בחיים
ופסי הרכבת פשוט ממשיכים.

מלאך מושיט לה יד שהיא לא תיקח
מהפחד שזה עוד סתם חלום

ואיך את חשבת למדתי לעוף?
כי לא עפים אם הולכים לפי הכללים

שוב פעם הלילה
מגיע מוקדם מדי

שני כינורות שילוו הלילה אנשים אחרים
בריקוד הזה יש רק מעט שנשארים בצד
ויש שקט במקום שבו היתה פעם המוזיקה
הגלים כבר לא רוצים להגיע אל החוף

הם ממשיכים ללכת
ממשיכים ללכת לשום מקום
הם אומרים...
אי אפשר לחיות כאן היום

אתמול חיפשת אמת
בקופסת שימורים
מצאת כיון להאמין


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני, יוצר המכונה, נשברתי

אני רק מודה שאת הגיבורים שלי אני הורג על כסא המלך.

אני חייב להשאיר משהו

כשאני רוצה לנפנף בציונות המפותחת שלי אז אני מוציא מהכיס
חבילה מקומטת של נובלס ובגאווה שרק שירת ההימנון בצירופי קללות
לפני משחק כדורגל יכולה לעורר אני נאבק בה קלות כדי לשלוף
סיגריה מעוכה ומדליק אותה בגפרור ישראלי מצוי

כל אבן שזרקתי תפסה לה מקום בחומה. כל חלום שנטשתי...

למדנו לשתוק
כך שילמו יותר טוב
וכשרצינו להילחם
הם אמרו לנו לא

ראיתי. יונה לבנה. בלי עלה של זית עם קונוס דלוק מחששת לאיטה
ולוחשת בכל צרוד "מה המצב אח שלי, הכל טוב?" כולם מסביבי אורים
סרטים ורק אני חי בתוכם

יבוא היום של המלאכים ואז נראה מי באמת היה אמיתי מתחת למסך
העשן המתפוגג.

גורלו של כל עכבר הוא להימעך בין שיני המחדד, זה הרי פתגם ידוע
אבל מה הוא לגביי? ומה הוא אומר לגבי הירח המרובע הזה שמעקש
להשתין דוקא כשכולם מסתכלים?

זה היה מהיר אבל כל כך איטי שבא להשתגע. רק נכנס כבר יצא. כמו
גנב בלילה. אולי זה יהפוך לילד בסוף ואולי לא. בכל מקרה אני לא
קיויתי לשום דבר. כי כשמקווים הכל יוצא הפוך.

כולם דיברו על דברים שלא דיברו אלי ושאלו מה דעתי. ולך תגיד
להם שלא מדבר אליך תפוח אדמה. הכאב שלי עוזר להם להעביר את
הזמן וכשיורים בילדים אז הם מצליחים לדגמן שותפות עוד חצי שעה
אקסטרא. כשחשבתי לתומי שצריך לשנות את המצב אז באה אלי משלחת
מטעם השירות החשאי של

הפעם אני רוצה לשים את הקלפים על השולחן אז תפנו קצת מקום.
חבר'ה אני בעד. באמת ואני גם אפילו חושב שזה דבר חיובי, אני לא
סתם בעד.

לא תמיד יש לי זמן להיות שפוי, לפעמים אני פשוט ממהר. כשזה
קורה אני מעדיף להיות לבד כי חוסר שפיות זה דבר אישי. בגלל זה
אני מתחבר לאיש הזאב. אני גם אוהב את הירח אז אולי זאת הסיבה
בעצם. לפעמים בחוסר שפיותי אני אפילו מעיז לשאול את עצמי שאלות
אישיות.

חלק מפרויקט שאנחנו מנסים להריץ עכשיו מול הרשויות האטומות.
לנסות לספר להם שאנחנו זה בעצם לא כזה גרוע. ושחוק שהנזק שהוא
גורם גדול מהנזק שהוא בא למנוע הוא חוק רע. שחררו את הקנביס!

מלאך המוות הקטן שלי היה בו זמנית גם הגואל שלי וגם מלאך המוות
שלי.

ככה זה כשאתה לא חושב על מישהו פתאום הוא הופך להיות הקונדום
בפרסומת על תחנת האוטובוס.

אתה עוצם עיניים ומשנן את משפט הפתיחה שלך ואת הבדיחה הגסה על
הרומני, הבדיחה שאתה נוהג לספר כבר 5 שנים ואף אחד לא רצה
לשמוע

שתקת, כי כואב או כי לא נוגע? אם כואב אז דבר, שתף אותנו. גם
אנחנו כואבים. אם לא נוגע אז אני לא מבין. איך אנחנו עוד
יכולים להיות אחים?


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בגן עדן יש בחור צעיר עם שיער ארוך וזקן שלובש כותונת לבנה
ויושב לו מתחת לעץ, לבד, וכותב




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
You can make me
cum.

That doesn't
make you God.


Tori Amos


תרומה לבמה





יוצר מס' 13674. בבמה מאז 19/6/02 3:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלון (שדון) האסול
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה