|
מי שברא את האור והחושך, הטוב והרע ידע למה דווקא יום ראשון,
אחרי שבת בא. בדיוק אחרי בילוי במחשבות על האור המתוק של חיוך
עדין, של כל מי שיכול להיות השראה לשבת חופשית במצבים קיצוניים
של התאבדות רגשית, אם הוא במקרה זכר.
|
וגם כשהוא היה מכריח אותי לשתות קפה בבוקר שתקתי, כי אתה היית
אומר לי שלא אומרים לא! ומסתפקים במה שיש. כשהוא אמר שהוא מבין
והוא יכול להגיע למקומות שאני לא חושבת עליהם ואני הייתי
מטומטמת ובאמת לא חשבתי...
|
לב שאומר תשובה, שכחתי את הראש.
אתה לא אמיתי, מתי תטרוק את הדלת ותלך?... תוהה...
חותך לי לימון עצבני בארוחת צהריים...תוציא כבר החוצה את
ג'יני. בינתיים...
|
נשמה אבודה...
התרחקה, התרחקה... יותר מדי,
ועכשיו,
היא לא רוצה לעשות את המקום הזה שמח.
ולא לאהוב יותר,
רוצה להשתנות לתוך האור האפל...
|
תגלה לי איפה כל הצדק מתחבא,
יש קופסת זכוכית,
אני בפנים,
אתה בחוץ
|
אם היית שם לב לכל כך הרבה.
ואם היית מבקש,
שיענו לתפילתך
וישלחו לך את מה שלא ראית בי.
|
אז רק שתדע,
יש דברים שלא היית רוצה לצאת מהתמונה,
להסתכל על כולם מלמעלה ולדעת.
|
אז עדיף על מיטה קרה, ליד אדם מת.
עדיף שתוריד אותי מהמכונית הקטנה שלך,
במהירות, בבוקר, ליד התחנה המרכזית.
יש לי את כל היום לחשוב לאן ללכת.
|
אתה המכשף, הטירה והנסיך,
אני פרפר שמילכדה הרוח...
|
לא היה בי כלום אך עכשיו התמלאתי בפחד.
רוצה לפחד...
רוצה לפחד...
האור נשפך אלי וטוב לי
|
אז עיניי שמים, לפרוץ מן התמונה כלו,
ואך, אזניהם לפעמוניך צוללים, בכנסיות, כמהו.
|
בראשית תמימות הייתה המוזה,
ומתאר לבנותה תילי תילים של מגדלים.
אך ברגע של ריק עצמי,
התאבדה בעצמה,
|
עם השנים מבינים, כאשר, נרצה משהו? נבקש מאבא!
בכלל לא חוכמה גדולה בהתחשב בעובדה שעכשיו כשהוא במנוחה,
יושב על כורסא למעלה בדימיון, חולם לנו המצאות.
|
אתה מתכוון להפוך ללכת, אני עוצרת אותך. רן. שניה. אל תלך. אתה
מתקרב לנשק אתי, שואל אם אני זוכרת שאמרתי שאתה הראשון שלי
ואת הסיפורי גמרא שלך , שאישה כורתת ברית רק עם הראשון שלה
ובדרך גם מזכיר לי עוד נשכחות.
|
ואם היא אפילו לא תדע, כל עוד היא הולכת כהזויה, על מה לחשוב,
מה לעשות? יכול להיות שהשנים האלה שלה עם המחויבויות ועם
הלימודים ותו לא. זה לא נמאס, רק חבל לה שכאלה דברים הקיימים
בחיים שלה, חולפים כנגיעות זמן, מבוזבזות.
|
לפעמים אתה מפחיד אותי עם המוח היצירתי שלך,
ואם אני בטעותי אפחד מהסוף והנה יגיע הסוף?
|
לא ידעתי שיש אהבה לא ורודה. אהבה עם בעיות- אהבה שחורה
ולפעמים אדומה מדם. אם הייתי יודעת הייתי משאירה אותה קרוב
אלי.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בזמן הזה
היינו יכולים
להזדיין עשר
פעמים
ההיפראקטיבית
פסיבית |
|
