|
כל הזמן אותו סיפור.
היא באה.
הוא מחייך.
מושיט יד.
מוביל אותה.
מבטיח.
שוב מחייך.
והיא. טיפשה. נו, מה אפשר לומר.
|
במטר הראשון
הופעת מולי
כמו תפרחת של פרח רענן
כמו ניצנים של עץ אביבי.
|
במרתף התענוגות שלך,
קשורה בחבליך
נתונה לחסדיך
|
מוצצת ממני עד הטיפה האחרונה
רוח של שמחה
חשק לחיות
רצון לראות.
|
גיטרה עזובה בצד מעלה אבק.
על החול הרך והמלוכלך ישנה תחושת נינוחות
עד כדי מחנק.
סיגריה דלוקה
ועקבות ישנים מתכסים בחול ורוח קרה.
|
בגן בטון
צומחות מפלצות בנויות לגובה
משקפות שמיים שלא נראה לעולם
|
הם התעללו
הם היכו
הם קיללו והשפילו
הם מחקו אותה
הם מחקו את זהותה
|
זו אני העומדת לצידך
זו אני הנושפת רוח חמימה באוזנך...
אתה נעמד מולי ומסתכל דרכי.
|
מציירת את דמותך חצי ריקה
ללא פנים או רגליים
רק צללית בחשכה...
|
היא נפתחת לקראתו
והוא נופל לתהומה.
היא אוהבת אותו
והוא מנצל אותה.
|
עיניים מביטות
עיניים שורפות
עיניים חודרות
עיניים בוחנות
חשה במבטים נשלחים כמו סכינים
|
לא מגיע לך דבר!!
ואת תמשיכי לצעוד לבד על כביש קר ומנוכר!
קדימה תמימה קטנה!
|
דמעות מתינוקת כחולת עיניים
מזכירות תקופה מתוקה של תום
מעשן סיגריה, שותה, שותק
ויודע שנותרת יתום.
|
אולי ניצוץ שמחה שיראה שאין זה הסוף.
אולי דבר מה שיחזיר לה אוויר לריאות,
ויחדיר נשמה לגופה.
חסרת חיים אבל לא מתה.
|
|
|
הופל'ה- אני
לסבית זקנה!
זוזו לסטרי
במובאה ממאמרו:
"להיות דמות
בדויה-
היתרונות" |
|
