|
We might die from medication, but we sure killed
all the pain
But what was normal in the evening, by the morning
seems insane...
-bright eyes
סובבת סחור-סחור, מותירה אחריה שבבי אור זעירים שדוהים במהירות
אל תוך החשכה.
|
הרחובות שקטים, צללים בין העצים. רעש. שקט. היא עוברת ליד
מכולת שפתוחה 24 שעות. קבוצה של אנשים. יושבים. שותים. רואים
סרט ארוטי בתבל דיגיטל.
|
פעם הייתה לי חברה בשם אליס. לאליס היו עיניים צהובות וגדולות
עם ניצוץ סגול כזה, שנורא אהבתי. היא הייתה באה אליי לשחק
כשאבא היה ישן על הספה. היינו אוספות את כל הבקבוקים שמסביב
כדי שלא יהיה לנו מסריח.
|
נינה פוקחת את עיניה אל תוך חדרה הקריר. קרני אור יחידות
נשברות על תריסים חצי-מוגפים. היא מפהקת ועוצמת עיניה שוב, חצי
מאושרת. נינה מתהפכת לצידה השני, בחזרה לזרועות החושך המלטפות,
המנחמות, אך דבר מה חסר לה בתוך החשיכה העמומה הזאת. המיטה
שלידה ריקה.
|
הירח תמרה, הירח. הוא שם, למעלה, בשבילך. האור שלו חזק מידי
בשביל עיניים עדינות כמו שלך, והאצבעות השבריריות שלך לא יוכלו
לגעת באור שיוצר כוויות עמוקות מידי על עורך הרך.
|
כבר סתיו. רוח קרירה מעיפה לי את השיער מהפנים, מתחת לעץ
דובדבן שכבר לא פורח. שוכבת על אותה אדמה, אותו מקום בו עברה
עליי ילדותי המאובקת. שוב אני חוזרת לכאן, לאכול פרי מתוק
שהבאתי מביתי, כי עץ הדובדבן לא פורח כבר שנים.
|
היא סיפרה לי על אפקטים מיוחדים, שמשיגים בעזרת קרח ומלח. אפשר
לשתק איברים שלמים לחלוטין, "ואז לא מרגישים, כשחותכים. בפעם
הראשונה שעשיתי את זה, נבהלתי וחתכתי את עצמי ממש עמוק. פגעתי
בשריר."
כמה עמוק?
|
החתכים על הזרוע שלה, ועל הבטן והרגליים, שרק אני זכיתי לראות
כשישבה בין שיחי הרדוף נחלים מאחורי בית הספר. היא חשבה שהיא
לבד, הפשילה שרווליה, וחתכה עצמה עד שהחול מסביבה כבר היה ספוג
בדמה הבתולי.
|
את מתעוררת. אור דמדומים נשפך על קפלי שמלתך, ליטוף עדין מרפרף
על רגלייך העירומות. משלה עצמך ברגשות אמיתיים, קליפות שבורות
לרגליי המיטה. אך אלה לא קילופייך, כי בשלך את עוד עטופה.
|
הייתי מרפאה לך את הפצעים
או מחזיקה אותך, שלא תפלי עם השלכת.
במקום זה אני מתעטפת בכנפיי, מתכנסת בתוך הבדידות שלי,
שותה לך את הדם.
|
עיניי מתעטפות קורים
מזדגגות ומפרידות אותי
מקצף הגלים המלוח
|
דהו להן כל דרכי
ונותרתי אני
לאסוף את השברים בחלל הפתוח
|
ביקשתי שתזכרני
כמו ליל המראות השבורות
|
3 שירים.
ג'וליה חלצת נעלייך
ויצאת לשוטט ברחובות
לרקוד בגשם
ליפול בזרועות האבק.
|
דניאל שלי
עטופה סיגליות ושושנים,
וריח מרחקים צורב,
הנישא על זרועות הרוח.
|
התרחקותך
מעוררת בי כאב רדום
כי המתיקות הייתה תמיד
חזקה יותר מהמלח
|
את שוכבת על האדמה,
עינייך עצומות אל העננים,
פרחים
גדלים בקצה שלך,
ואת כבר לא מרגישה את הכאב המקנן
כמו עכבישים
|
כמה קל לי לראות את צלליהם
מדלגים מעלייך
שברירית, חולנית, אני אקח אותך הרחק
|
זה כמו אחרי מלחמה
הם אוספים אותנו אחד-אחד במשאיות
ואחר מטילים אותנו על הקרקע
|
ימי החול שלך
מציפים את רוחי
אש תובענית וחורצת
|
שיערך הגולש המתפתל
במורד כתפייך
הוא כמו הסיין.
|
את הולכת לי לאיבוד.
אבוא ואחפש אותך בבוקר,
|
אולי את לא יודעת איך לאהוב אותי נכון
|
כל כך קורסים חיי
אמא
כל כך נופלים ונחבלים
|
אני שוכבת על קרקעית הים.
שתי ארובות עיניי תינוקות של אלמוגים
|
העולם
פתאום הופך צבעוני,
כשאת אורגת סיבים סינתטיים
אל תוך בגדי מערומיי.
|
אמרת לי שכולכם שם ביחד
פתאום אני מרגישה לבד
זה לא שאני נורא אוהבת אותם
או כמהה או רוצה גם להיות
רק רציתי להרגיש קצת חיה לזמן מה
|
בלילות קרים של אביב
אני אלפי פעמונים מצלצלים
במגדל של כנסיה.
|
הקיום שלך חסר משמעות
אתה שולח דבריך כחצים בוערים
דרך אויר הקיץ המחניק.
|
הדים של שתיקה עוטפים אותך
מכל כיוונייך, חובקים.
|
ולו בעבור פיסות
ברזל מלובנות משמי ההרס
|
אני אגור באנגליה, לבד בדירה שכורה. 2.5 חדרים. חלון דרכו אוכל
לראות את השקיעה, את הגשם, ואת השלג של אוקטובר. חתול שחור בשם
ריצ'ארד. חדר שינה אדום, סלון גותי.
אולי אני אכתוב גם מחזה.
לגעת ברגשות אמיתיים, לכתוב עמוק יותר, לדעת את המילים
הנכונות.
|
מבקשת ממך להרוג אותי לפני יומי הקרב
|
הכל יהיה טוב יותר אחרי שאמות, אל תדאג. הדמעות יפסיקו לרדת,
לחרוט שבילים דקיקים על פניך.
|
גשם כבד ייפול מן השמיים האפורים-שחורים. יהיה קר בחוץ, כמה
אנשים ירוצו ברחוב עם מטריות שחורות ומעילים כחולים. כולם ישבו
בבית עם השמיכות פוך שלהם על יד האח הבוערת
|
ורק שלי את לא.
אין לי מילים שיוכלו להסביר מה את בשבילי, או כמה את חסרה לי,
ואני יודעת שלא תחזרי יותר. כנראה אני פשוט לא מספיקה.
|
אל הארכיון האישי (26 יצירות מאורכבות)
|
|
עד עתה לא הבנתי
מדוע,
אבולוציונית,
ביכולתנו להפיק
צלילים גבוהים
שאיננו מסוגלים
לשמוע באוזנינו.
עכשיו הבנתי.
כדי שנוכל לבכות
חרישית. |
|
