|
 209910437 evil_witch
מוזיקה היא החיים שלי
Music=Love
תחייכו לעולם
אני בטוחה שהוא יחייך בחזרה
=)
קוקי אני אוהבת אותך
עצים, עשרות עצים שמביטים בעולם היפה הזה ולא אומרים מילה. לא
רואים את זה מתחת למים וגם לא מבעד למשקפי השמש, אבל זה שם,
צורב את לחיי, מאדים את עיני, וכואב לי, כל כך כואב לי.
|
אני והקטן יושבים מאחורה ומצלמים אחד את השני. איך אני חוזה
כשהוא יפתח את התמונות הוא יצעק עליי שבזבזתי פילם שלם סתם.
צילמתי גם את הנוף מהמכונית, הרים חומים ירוקים, שמש שורפת,
ושדות...
|
ושוב אני מגלה כמה שכל זה היה צבוע והכל יתפוצץ שוב תוך זמן
קצר, לא חשבתי רק שהזמן הזה יהיה כל-כך קצר. כמה שניסיתי לשכנע
את עצמי... כלום לא השתנה, האנשים נשארים אותם אנשים לנצח. הם
לא משתנים פתאום, והם לעולם לא ישתנו.
|
עננים הופכים רוח
פרחים מפסיקים לצמוח
חיוכי שורף ליבם של רוצים בי
דמעותי מחיות מתים מקברם
|
עולם קסום ללא מילים
שם ציפורים הולכות על ארץ
האנשים כולם עפים
|
יהיה לי שקט
לצנוח
על ענני נוצה
|
למה אתה עושה לי את זה?
כבר שחררתי אותך לחופשי
המנעול פרוץ אתה יכול ללכת
עכשיו אתה חופשי...
|
מאבדים את עצמם
מאבדים את הכל
וכמעט לא נשאר
|
הכל מסתכם בחיוך
כך תמיד נהגתי לחשוב
כי חיוך
זה הכי
|
השמיים היו אדומים באותו יום
יותר אדומים מתמיד
אדומים
כמו הוורד שנח על שולחנה
|
האהבה שלנו
היא כמו בועת סבון
הפרחנו אותה יחדיו
ביום בהיר אחד
|
ואולי תשוב לאותם רגעים
אותם זיכרונות כמוסים
אם ריח ורדים אדומים
זיכרונות אבודים
אותם רק הקיץ זוכר
|
עדיין לא רואים סימנים
אבל הוא שם
מוטבע חזק מכדי להפסיק
|
הזמן יעבור
ויקח איתו פרורים של שלווה,
של שמחה, של דמעות,
שבבים של זכרונות
|
אף אחד לא דיבר על זה
אף אחד לא חייך
|
נצמדת אל החריצים
מציצה בשקט
מנסה למצוא עולם
אולי לראות פרפר בודד
|
ואף אחד
אף אחד לא יודע מה טמון בו
מה עושה אותו
לשלמות
|
הוא זורק לכם עצם פה ושם
כמו זאבים בודדים
תלכו גם עד קצה העולם
|
המגע שלו מעביר בי צמרמורת
המבט שלו כל-כך עמוק
|
ואני ואתה נישאר כך
מחובקים יחדיו
מהערב של אתמול
ללא מילים ללא כלום
|
נלחם באוויר
מאושר מדמעות
ילד תמים נושם אשליות
|
מעל שומר ירח מזהב גדול ויפה
ירח עוצר נשימה, כאילו חי בתוך דממה
|
מפחדת להתקרב או לאהוב שוב
אתה עדיין שם עמוק מדי
בטח לך זה כבר לא חשוב
|
כמה פואמי
עלה של שלכת
עצים ערומים
|
אין מילים שיכולות להכיל
דברים שנאמרים במבט
|
מילים שיכולות לשאת
בכובד משקלה של האמת
|
זה כל הזמן
הולך איתך לכל מקום
ולא מרפה.
|
ואז אחד אחד הם יגשו
יניחו עלייך זרים
זרים לבנים של פרחי כוכבים
|
העיניים שלהן כל-כך מפחידות
הידיים שלהן נוטפות דם
|
דברים שבעיניי היו נשכחים
היו נסלחים
היו עוברים
בשלב מסויים
עכשיו
ישארו חרוטים בזיכרון לנצח.
|
עומדת בתוך הלא נודע
כפות ידי מופנות למעלה
תופסת פתיתים של שלווה מפוזרת
|
רוח קרירה חיפשה אהבה
בין גלים עצובים
ושקיעה בודדה
|
חומות בטון עוטפות את הכל
אין אוויר אין שקט רק חול
|
החיים שלי
עשו ממני את מה שאני
|
הרי הפרח יבול או ייקטף
השקיעה תעבור ולילה ימשיך
אבירים כבר מתו מזמן
וחרבות הוחלפו באקדח
|
צולם במדרגות של ה"יציאת חירום" של הקומה השביעית
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה...
אחד ששכח את
המילים. |
|
