|
עוד ילדה בעולם עם בעיות נפשיות <דיכאון וחרדה>
שהחליטה גם שהיא צריכה לצעוק על העולם.
לא מוכשרת במיוחד, ולא מתמיירת להיות, רק רוצה שגם
אותה ייראו.
נולדה ב-1990, צעירה אך חוותה די הרבה יחסית, אם רק
תשימו לב למילים תבינו גם אתם, איך זה להיות אליס
קופי...
הוא היה בחור נחמד, ממש כמו שאני אוהבת. ועוד כמה אוהבת...
הוא גרם לי לדברים טיפשיים אבל כנראה זו האהבה.
אולי יום אחד הוא ייראה את זה ויוכל להבין.
|
עכשיו היא כבר שבורה
עם שריטות על הידיים
אתם אלה שהתעלמתם ולא שמתם לב
|
קראתם לי משוגעת
אולי קצת מוזרה
אבל עכשיו תפסיקו לי לקרוא
כי אני לא אבוא
|
יצורים חסרי פרצוף מסתובבים במסדרונות.
כולם נראים אותו הדבר, כולם חסרי דעות.
והיא צועדת לה, בכיוון ההפוך.
והיצורים מסובבים את הראש אחורה ומתחילים ללחוש.
|
היא אחת כל כך יפה
שבא רק לחייך כשרואים אותה
היא גורמת לעולם להראות כה מושלם
אפילו לזה שרצה כבר לוותר
היא עזרה לו להתגבר.
|
|
|
פתחתי רדיו במה
שמעתי שם את
התוכנית: יש עם
מי לאשר עם זה
שמאשר את
הסלוגנים, התקשר
גדעון רייכר
והתחיל לצעוק
ולעשות בלאגנים
על זה שהמאשר לא
מאשר לא
סלוגנים, בסוף
המאשר הוריד
אותו מהקו ושם
שירים שקטים של
הדודאים, לא כי
הוא התבאס פשוט
כי היה פיגוע.
ק. מרכוס מאזין
מכור ולא
מסלוגן. |
|
