[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלפרד יארקייב
 beer_and_love

אל היוצרים המוערכים על ידי אלפרד יארקייב
אלי הוא בחור מוזר
וכשאני אומרת מוזר אז בדיוק לזה אני מתכוונת
לא אחד שהיה רוצה לגלות בעצמו מחלת נפש נסתרת רק כדי
להיות מיוחד וסבוך
לא אחד שמחפש להיות רגיש בשביל בחורות נאיביות
בחור מוזר ואוזבקי שמנסה להיות מאושר

אם תכנסו אליו הביתה תתקלו וודאי בכלב ששמו ג'ק
כנראה צאצא ישיר של השטן
לא אוהב אף אחד ונראה כמו ספוג שנקלע למכונת כביסה
עיניים רעות והלב גם כן
בחדר הראשון משמאל, אוסף בובות מפחיד של אמא שלו
כלובים שבתוכם אוגרים ציפורים ומי לעזאזל יודע מה?
(מוזר שלבובות יש חדר בעוד אמא שלו ישנה בסלון)

בחדר של אלי, (שתמיד מריח קצת כמו ארוחת צהריים)
תהיה תלויה הרשימה המתחלפת בה תמיד מרבה למנות את כל
מה  שמבקש לשנות בחיים שלו
מחובר לצד הנשי שלו אבל בו זמנית,
נשאר גבר גבר

הוא יתרגש כמו ילד כשימצא לעצמו פרויקט חדש
כשתגיע בחורה חדשה לבסיס
כשיגלה איך מאייתים את המילה אקזיסטנציאליזם
חייבים לאהוב אותו

כי כשיושבים על ספסל אקראי בחמש בבוקר
הוא יזכר בעוד אחד מהסיפורים המשונים
שיכולים לקרות רק לו ולא לאף אחד אחר
סיפורים שקשורים באשכים שלו (אמת לאמיתה)
באמא או סבתא בתעלוליהן המרושעים
יתבל אותם באלף פרטים שהמציא באותו רגע
(אפשר לעלות על זה,אנחנו לא מפגרים)
והסיפור יוצא לדרך

בסופו אני מבינה הכל על הכל
בעקר מבינה עד כמה הוא מוזר
אין מה לעשות..
אנחנו אוהבים אותו

                                           באהבה

                                               
הגר ונדר




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
דיאלוג
גבריאל: המשקה, הוא הולך להסתיים מתישהו? אני מחכה פה בצד כבר
כמה דקות, מסתכל אלייך, בודק כמה שתית, ונראה לי שאם תסיימי את
המשקה הזה תגיעי למצב שתדלקת מספיק בשביל שתסכימי לשכב איתי,
לא משנה איזה שטויות אני אומר.

דיאלוג
שאול קונה כרטיס לאוזבקיסטאן ויוצא לדרכו
למה אוזבקיסטאן - האמסטרדם של המוסלמים.

השיער שלה כולו שחור ומפוזר בצורה מוזרה כמו של ג'ימי הנדריקס.
אבל עליה זה נראה הכי סקסי בעולם, כאילו היא הרגע יצאה מלילה
סוער של סקס עם שלושה דובים ולה היה עדיין כח, והדובים מזמן
ישנים עם חיוך לכל שנת החורף כשעכשיו קיץ בכלל.

ביוגרפיה
חייב לציין שהורמונים זה רע! למה בכלל מחלקים אותם בכמות כזאת
בגיל כל כך צעיר. מה קרה? משהו בא ועשה גולולושה של הורמונים
כאילו שהיו פוגים וכל הילדים רצו ואספו ממש הרבה מהם רק בשביל
להבין אחרי זה שחסרה התוית "פוג אמיתי" על ערימת הרגשות
ההורמונלים הזאת.

- אההההה, אתה לא מבין כלום, אתה לא מבין בכלל שהדג שלי הוא
גדול מדי בשביל המילה "גדול", המילה הזאת קטנה עליו. אם כבר אז
אולי הכינוי "יותר גדול מכל דג אחר בעולם" זה מה שמתאים

ייסורים
יש סתירה ענקית במצב שבו אתה נפרד ממשהו. אתה יודע שחסר לך
משהו, אתה יודע גם מה בדיוק חסר לך. יש מקרים שאתה עד כדי כך
מחובר למציאות שאתה אפילו מבין את הכוחות הפועלים בעינין ויודע
למה יש פרידה בכלל. אבל כל המידע הזה לא עוזר בשיט.

התבגרות
תחילה הרגשתי חופשי ואפילו חייכתי כי אין לחץ יותר, אין
ציפיות. מהר מאוד ההרגשה מתחלפת ואתה מתחיל כמו דחפור להפוך את
אדמת עומקי נשמתך ומחשבותייך. כי זה אתה ועצמך באותו שולחן,
במשחק שחמט על עצמך האמיתי. כל מהלך וכל כלי משחק שנופל משיל
עוד חומות ועוד מחסומים


לרשימת יצירות השירה החדשות
גורל
מה שנכון הוא שאנחנו לומדים
זה מתחיל בכאב הראשון כשאנחנו נופלים,
ונגמר בשקית השתן שלנו בבית החולים

אבל שניה לפני שהכדור קרע את עורקי לבבך
ידעת שזה בסדר כי היא אשתך.
אשתך מעבר לחוקי מוסד אמונה וממשל
אשתך אשר לבך אהב בחשאי.

גורל
אנחנו כמו אותם 5 יבשות מתרחקים ואפילו לא שמים לב לזה
יגיע יום ונתקשר רק בזכות ספונות סוחר, בחגים ובזמנים קבועים
מראש.
אין אשמים הכל עניין של איתני הטבע
שכן אנחנו בני האדם, רק בני אדם והטבע הוא איתנים

תחושתי
אנחנו לא חיים לנצח
אז למה לחיות בקטן
אני לא מפחד לנסות להיות
כל דבר שחי ונושם.
להיות כולם.

שיר ילדים
את יודעת מה הם צרכים,
במיוחד של גברים מתבגרים.
קלידוסקופ אישיות בכריכה קשה
והכל בעטיפה של אישה.

תחושתי
נפלט לך בטעות שכבר יש לך אהבה בחיים.
השניה שבה שמעתי זאת
הפכה לשעה.
לקח לי שעה להאט ולקחת צעד אחורה.
יום שלם להרגיש נבוך ולחשוב.

תחושתי
כולם מסביבי גדלים ופורחים
חווים ופותחים דלתות חדשות
מדברים בטלפון עם אהובת ליבם
ואני פורח איתם
אני המאושר באדם באושרו של אדם אחר
אני אוהב פריחה מסביבי

תחושתי
לה אנחנו בוכים לא דמעות אדומות,
אין לה היכולת לראות מסיכות שקופות
והיא לא אמא שלנו עם שמלות מסתירות
היא כל מי שהיא יכולה להיות

תחושתי
החיפוש המתמיד אחרי אהבה
הוא לא מתמיד כמו שחושבים
לפעמים עוצרים נחים ואולי קצת מוצצים
קצת יורדים ואפילו קצת נותנים מכות
ואז אהבה לא מוצאים

במוחי יכולתי לראות את כול מה שמעולם לא יוכל לקרות -
יכולתי לחשוב על מדבר אין סופי שבו נמצאים רק היא ואני.
יכולתי לראות חום בעיניה הגדולות היכול לחמם ערבות קרות.
יכולתי לגעת בחוסר שלה לידי, להריח את שערה שאינו נוגע בי.

אהבה
אני ואת התפצלנו. מדברים כאילו בהתכתבות של יונות דואר.
כל מפגש הוא עסיסי בידידות שכה שנואה עליי.
הגורל ממש מעצבן אותי.
כל אדם הוא אדון לגורלו או שכל גורל מושל בכבש שאותו הוא
מוביל.
והרועה שלנו נתן לך להאבד.

חלום
ירכיה עדיין צרובים בראשי.
מילותיה הלוחשות מניפות את הווילון.
זיכרונות חדשים שלא התרחשו מעולם
פוקדים את עיניי.

את כמו ארץ קרה בלי חזאי
ואני הולך בשלג בלי לדעת לאן
לפעמים אני מוצא איגלו באמצע הבטן שלך
חם לי שם.

אכזבה
את לא באמת כל הדברים האלה
את עצמך ולא יותר, וליותר אני תמיד קיויתי.
אני ממש רוצה להתעורר כשאני חולם עלייך.
את לא תגרמי לי לאושר בסופו של היום
רק תעקבי את האושר האמיתי שלי שאולי הוא את.

אהבה
את עושה לי טוב לקום בבוקר
את עושה לי טוב ללכת לישון
תמיד חרמן כשנוגע לך בלשון

אני מרגיש שלא חוויתי דבר
רק זיינתי על זה את השכל.
לא חייתי כסהרורי, לא רקדתי בשתי חתונות,
ליבי לא מלא דאגות של רגש לאחרת.
הוא כבר התנוון כמו שריר שלא השתמשו בו שנים
ונראה שאם יחזור להתכווץ ייתפס מרוב חלודה.

תחושתי
אני מרגיש הכל ומרגיש חזק
אני מוצף בשיטפון רגשות.
נתון להשפעה של הכל
לא נשאר אדיש לכלום
אפילו לא לאדישות שנוחתת עלי.

את הארוחה האחרונה של האיבר שלי.
אותך אני אוהב עד מאוד לדקות ספורות
ומלאות בעוד ראשי מונך
כמו על גליוטינה בין ירכיך

צמד שירים
חבל ששני אנשים לא יכולים
לחלום חלומות זהים בלילה.
הלכתי לישון לבד והתחלתי לחלום.
בבוקר התעוררתי איתך
רק כי הרפית וחלמת גם.

אהבה
כרגע חיי כפולים.
הייתי אחד כשהייתי לבד,
עכשיו אני שניים: לבד ואיתך.
מעניין מי מהם ינצח?

אהבה
כל תא בגופינו בנוי לאהבה.
יש גם כמה שבנויים לתוצאות.
אנחנו כמו אבא המלמד
את בנו לרכב על אופניים -
דואגים, לחוצים, מדרבנים
לאהוב בלי גלגלי עזר.

ומה זה חיי אושר?
למה אפשר לקרוא אושר אם אין בו אהבה
כוס, גמירה, טוסט שמח בין חברים,
הערכת קרוביך.

תחושתי
"תודה שאהבת אותי"
האמת שאין לי באמת למי להודות.
"תודה על כל מה שבראת"
אין לי למי להודות גם כאן.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הומור
לא הייתי מאמץ את הכלב שלי הייתי חוזר בזמן ומאמץ כלב אחר וככה
חוזר חלילה עד שהייתי מאמץ כלב מדבר

הרהור
אני מבין אותן לכל צרכיהן. מתחשב וחושב אם פגעתי בהן או לא.
אני רומנטי. פאק! עד כמה שאני רומנטי ואני לא מהערסים האלה
שמדברים על זה ומקווים שכמה פרחות יגידו להם: "איזה חמוד אתה
ערס רומנטי שכמותך".

הומור
הטלפון מצלצל. הוא מרים את השפופרת
ובפרצוף רציני עם מבט חדור ומצח מקומט אומר...

תטפלי בפצעי אחרי שאגן על כבודך בקטטה בבאר מרוחק מחוץ לעיר.
את תמזגי וודקה שורפת על פצעי, אני אצרח כמו ילדה קטנה ואז
נצחק כמו ילדים שברחו מהבית אחרי מעשה קונדס. נתחיל להתנשק
ולמרות התנוחה הלא נוחה וכאבי הגב שלי מהבריון עם אוברול
הג'ינס, אני אתאפק ואספוג

התבגרות
אותם רגשות גרמו לך להתבגר יותר, ללמוד ואחרי שניצלת אותן והם
עברו הם נראים כמו פרה אחרונה על כדור הארץ כשכל האנשים לא
יכולים לשתות יותר מים אלא רק חלב - בקיצור פרה מאוד רזה בסדר


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הגסטרונומיה שלך היא לאכול סרטים
אתה חייב לקצץ במתוקים
אולי תפסיק לחשוב על זיונים.
הכולסטרול בדם שלך גבוה מאוד
וכשאתה שיכור אתה נראה כמו נאד
נפוח ומלא נוזלים וכל זה בגלל אכילת סרטים.

היא הידקה את ציפורניה הקטנות בגבי וחרכה את עורי דרך הכתפיים
עד לזרועותיי בעודה סוחטת ממני הבעת פנים כואבת וזועמת אשר
חידדה את עיני עד שאש בערה בהם

הכנות מקדימות:
מפשירים את הבשר (שעתיים של הפשרה במים פושרים מספיקה)
ערמונים לחמם בתנור בחום 220 מעלות כרבע שעה
מבשלים תפו"א מקולפים עם מעט מלח

הדברים שמחברים בינינו כבני אדם הם התפניות החדות בחיינו.
רגעים ספורים מפרידים בין כל סיפור לסיפור, בין חיים של משהו
אחד לזוג. עיתוי הוא הכול בחיים - אתה מנשק אותה ברגע הנכון,
אתה זוג - אתה לא, אז תישן באלכסון.




בריטני?

היינו פותחים
אותה.

המחששה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 52532. בבמה מאז 1/7/05 7:49

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלפרד יארקייב
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה