|
היינו בסרט כתום
מהופנטים מהאפקטים
כלל לא שמנו לב
לכתוביות.
|
אני זוכרת אותה עוד בהיוולדה,
נמה בעריסת העשתונות
שנת ישרים.
"הרי הבטחת לי!" אני מתריסה בה,
והיא רק מפנה ממני ראשה
ומסננת הבטחה ישנה
בחוסר בטחון משווע.
|
|
|
כל פעם שאת
אוהבת את התל
אביבי שלך, את
אוהבת את זאת
שהתל אביבי אהב
שאהבה את
הירושלמי שאהב
את החיפאית
שאהבה את
האשדודי שאהב את
את הגן יבנאית.
(ואתם יודעים
איך זה גן
יבנאיות.)
המלגזן הזועם
מסביר למה לא
כדאי לאהוב תל
אביבים. |
|
