|
לכשתתעייף תדדה אל החדר השכור שלך בפאתי העיר ולא תחשוב עליי.
|
בין עיר קדושה אחת לעיר אחרת
אני הולך על חבל דק של נכויות.
שם את חיי בכיס,
מהר עד קצה הרחוב פוסע,
מונה לאט את נכסיי ונאלם.
|
תחת רמב"ן שוכב רק איזה שפרוט
אחד,
מפיץ ניחוח
|
ארבע עיניים כהות, שתיים מכאן- ושתיים מכאן.
|
הייתי חשוף אל כל המילים הנושבות
שאת ללא תום לי שולחת.
שוב ושוב מגלגלת על קצה לשונך
צרורות של כאב אוהב.
|
הריחות במיטה שלי מתפתלים-
נלחמים להשאיר בי חותם
|
אחד, אבק ישן של רגש,
שוקע לאט אל תחתית הקיבה שהיא אני.
אחר, צרידות של כוכבים, הפרעה על צג של מכשיר.
הפעולה פשוטה בין כאלו מין שניים -
|
שני ריחות בין סדיניי חבוקים,
מתגנבים בעורמה לנחיריים,
שני ריחות לעורר חשקים,
של ידיד ושל מאהב
|
כאן כל אחד מחפש חנייה
ונדמה שרק אני ואיזה ילד מקסים
מטיילים בין מלכי העיר
|
רציתי לרשום לך אהבה בכוכבים.
אך הם התפזרו לכל עבר
ולא הצלחתי לאספם מן השטיח השעיר,
|
חיי מחולקים ומפורזים.
אחד מתחלק
כאן בדרך כלל לארבעה.
שם - לאלף ושש-מאות.
מה נשאר ממנו האחד
לאחר שסופרים שש-עשרה מאות?
זיכרון רחוק. ילדות מפורזת.
|
אני רפש לרגליכם. יקרים שלי,
|
אלחש אל חלומותייך לשים בך מחדש תשוקה גדולה מלהכיל. אחנוק
נשימתך הרכה. תתעוררי מכושפת. אהזה אותך ברחבי העיר להיבהל
מצללייך ומצלמייך. תסתובבי סהרורית במקומך ותתפזרי בכל. במטבח
שלי אני אבשל לשניים.
|
אל הארכיון האישי (46 יצירות מאורכבות)
|
|
מי ייתן
ובגלגול הבא
תהיה בחורה,
ותלך לעשות עגיל
אבל התכשיטן
בטעות יתלוש לך
את האוזן, ואז
אתה תחיה כל
הזמן עם אוזן
אחת ואף אחד לא
ירצה לזיין אותך
ואז לא תוכל
לחוות את
המולטי-אורגזמות
שבחורות תמיד
משוויצות שיש
להן!
פרובוקטור. |
|
