|
פעם היה אפרוח קטן בשם רוחי.
רוחי היה שובב גדול ולא פחד מדבר.
יום אחד צעקה אימו לכל האפרוחים: "רוצו מהר אל הלול, סכנה
בחצר!"
אך רוחי נשאר לנקר, לא מוותר, לא פוחד ולא בורח.
|
מלטף את פנייך,
מלטף שערך.
מנשק את כפות ידייך,
את עורפך.
|
גדלנו ביחד,
את רצית, אני לא.
|
סכין חדה,
מבריקה נעימה.
חותכת בבשר,
הזיה אדומה.
|
לאט הכל מתמוסס.
לאט הכל נעלם.
לאט הכל מחשיך,
ועכשיו אני כמו כולם.
|
|
|
נכנסנו הבייתה
אחרי ארוחת הערב
עם אנשי הניהול
של החברה, ואיך
שאנחנו מדליקים
את האור אנחנו
רואים עשרה
נערים בני 14
יושבים מול
הטלוויזיה,
צופים בסרט כחול
ומאוננים.
זה נוער זה? |
|
