|
 122092622
You killed my brothers
And I'm so mad.
All I can think about
Is to see you dead.
|
אני כל כך מאוהב
את החמצן שלי סתיו
|
יום עובר, מגיע יום חדש
זמן עובר, הוא לא יחזור
יש מרור, ויש גם גם דבש
יש הרבה חושך, איפה האור?
|
אתמול כשדיברנו, שעה לך סיפרתי
את כל שקרה ופתחתי את הלב
את שאלת שאלה שעליה הרהרתי
איך המשכתי לכתוב למרות כל הכאב?
|
ולפעמים גם הכתיבה אינה עוזרת
לפעמים ההנהגה כשלה ואין באופק תחליפים
אז לפעמים אדם מניח המחברת
ומחפש הוא לשנות במעשים
|
נסיכה שלי, תמיד אמרנו זה שנינו
כמו בטלנובלה, נגד כל העולם
שוב ושוב ניסו להפריד הם בינינו
ובסוף הם הצליחו, ביחד, כולם
|
בחודש חורף קר אותי לימדת לאהוב
כי את נגעת לי בנשמה ובך לרגע לא נגעתי
|
אני רואה אותה עומדת באמצע החצר
במרכזו של מגרש הכדורסל
אני רואה אותה מוארת, ואין עליה צל
היא לא רואה אותי כי מי אני בכלל
|
שוב עלינו על הגל
עומדים לסגור עוד מעגל
מהכרמל עד הנמל
קופצים עד הרקיע
|
אני כל כך משועמם
כל יום עושה אותו דבר
פשוט כל כך משועמם
ודווקא כשביה"ס נגמר
|
עוד שבת בבסיס שנראית כמו נצח
שנראית כמו ערימה אינסופית של דקות
|
אותך אהבתי
וחשבתי שזה לעולם
כי כך לא הרגשתי
עם אף אחת ואף פעם
|
החלטתי לכתוב שיר, בשבילך? בשבילי!
התיישבתי לכתוב כדי לעשות לי קצת סדר
למרות שאת השיר, אהובתי, לעולם לא תראי
כי אף פעם לא תיכנסי לביתי, אל החדר.
|
השבוע הורוד, הסתיים ביום שחור
הצהובים-כחולים שרפו לנו ת'דשא
החגיגות האדומות נקטעו בדם זורם
אני סוגר את העיניים ורואה ש...
|
על פסגת מבצר פרובאנס מצאתי לי קצת שקט
על גג העולם לבד וכל העמק לרגליי
לראשונה איני חושב איך את שפתיי את מנשקת
לראשונה הסרתי את עול פנייך מעליי
|
את רחוקה מדי
וזה כואב לי בלי די
|
הו יצחק נזכור אותך תמיד
רצחו אותך במעשה מחריד
נזכור אותך לעד
כל ילד שנולד
כל איש, כל בן אדם
כל נפש בעולם
|
|
|
מאותגר
אופקית!
פרובוקטור. |
|
