|
ברוכים הבאים לדף של אלכס.
אלכס סטודנט לקרימינולוגיה במכללת אשקלון, כתב ושימש
כעורך עיתון המכללה בשנים 2007-2008, יצא מהמגירה
לפני כעשר שנים וכותב בעיקר בשבילכם הקוראים. אז עד
שהוא יצליח להוציא לאור את מאות הכתבים שברשותו,
תהנו ממה שיש כאן בחינם.
אלכס רק מבקש להפריד בין המציאות לבין הכתוב ומבקש
סליחה אם פגע בטעות ברגשותיו של אדם זה או אחר
בסיפוריו.
תהנו.
"אמנות המין היא אומנות אומנת השליטה בחוסר שליטה"
פאולו קואלו-אחת עשרה דקות
מרבית הסיפורים כאן חדשים. לקרוא ולהגיב.
אתה עומד, לא זז. עומד ומקשיב לתדרוך, משתדל לא לפספס שום
דבר.
היא קוראת את אחד התרגילים הקשים של הספר, היא קוראת אותו
בעיון רב כדי לא לפספס שום נתון חשוב.
אצלך זה עניין של חיים ומוות, אצלה זה עניין של עתיד טוב יותר.
|
אתה יוצר.
אתה מתחיל מהחיוך, שיהיה כזה שיפיל אותו מהרגליים.
אתה נותן עומק לעיניים, למבט.
אתה נותן לה שמחת חיים וקצת עצב.
|
הוא כנראה צריך ללכת, להתרחק, ממכם מכולם ובעיקר ממך.
הוא צריך למצוא את האי הבודד שלו, לקחת איתו מחברת ועטים,
ואולי סכין כדי לצוד וללכת.
|
"אנחנו כולנו, כל בני האדם נהנים מכאב, בין אם זה כאב של אדם
אחר, כמוני למשל, או אם זה כאב עצמי. את היום תלמדי את
הגבולות שלך, את תלמדי עד כמה רחוק את מוכנה ללכת עם הכאב
ותלמדי עד כמה את יכולה ליהנות ממנו. חשוב שתדעי, אני לא אפגע
בך בשום אופן ולא אעשה משהו
|
ברגע של טירוף אחוז אמוק הוא מעיף את כוס התרופות, מחזיק
העפרונות, מכונת הכתיבה, פותח המכתבים ננעץ בידו אבל הוא ממשיך
להעיף הכול. שוב יושב על המיטה, שוב מחזיק את הכרית, הסלע הפך
לאדום.
|
הספר מוכן, אתה אורז אותו בחבילה, מדביק בול ושולח לארץ
המקוללת. אתה רוצה לחזור לשם יחד עם המעטפה.
|
אתה לוגם מהקפה החם והמים החמים נוטפים מהמימיה על המדים שלך.
המזגן נושב על ראשך ואתה מזיע מהחום מתחת לקסדה.
הרכבת מאיצה, אתה מסתער.
|
אתה מצליח לדמיין את הטיפולים שעושים לך, איך אתה מקריח. אתה
אפילו מצליח לחוש את ריח בית החולים, אבל את התשובה שלה אינך
מצליח לשמוע משום מה.
|
אם היתה רוצה, הייתי לוקח אותה ליער השחור של בוואריה, הייתי
מקריא לה שם אגדות מספרי "האחים גרין", כי היער הזה הוא המקום
שבו מתרחשות כל האגדות. הייתי מתחפש לזאב ועל ראשה שם כובע
אדום קטן.
|
הם ישבו ככה עד הבוקר. את הזריחה הם ראו ביחד מהגג של יונתן,
גם בקבוק היין היה שם, בחיבוק עם הכוסות, כל כך רומנטי.
|
"אני רוצה את אבא, אמא, אני רוצה את אבא" גם הוא התחיל לבכות,
"אני רוצה שהוא יבוא, שינשק אותי, שיחבק אותך, שתפסיקי לבכות,
אני רוצה שיבוא.."
אילנה חיבקה את בנה בזרועותיה ונתנה גם לו להזיל דמעה על
חולצתה. הדמעות זהרו על לחייהם באור הירח, אור לבן נוצץ,
|
"אני מרגישה כמו כלב" היא אמרה לו, "בכל פעם שאתה נוגע לי
בשיער אני מרגישה כמו כלב". הוא הביט בה בתמיהה. "אתה רוצה
כלב? בוא נקנה כלב, אבל תפסיק לגעת לי בשיער!" היא הצהירה.
|
הוא יצא מהבית עם דיסק ביד, ירד במדרגות הבית, ניגש לאוטו, פתח
אותו והתיישב על כסא הנהג. הוא הכניס את הדיסק למערכת, מוסיקת
היפ-הופ לא מוכרת זרמה מהרמקולים, הוא הכניס את המפתח לסוויץ'
וסיבב אותו, נשמעה נהמת מנוע, הוא הכניב הילוך והתחיל בנסיעה.
|
באביב יהיו פרחים וורודים כמו הלב שלך, ובקיץ פירות מתוקים
כמוך.
|
עדין ואלסדרה נשפטו ונידונו להוצאה להורג בכיכר העיר, גופותיהן
נשרפו ואפרן נשפך למימי הנילוס ובכך נגמר סיפור האהבה בין שתי
נשים, האחת ענייה, השניה עשירה, שרק בגלל שלא הצליח להשמר
בסוד, גרם לתוצאות הרסניות למדי.
|
..אני רץ על הלבן דורך עליו ומועך אותו, מועך אותך, והוא משמיע
צליל כזה של חריקה, ואת של בכי...
|
מגיע יום, יום יפה, השמש הקטנה זורחת במלוא עוצמתה כך שהעננים
הלבנים והקטנים לא מכסים אותה, אלא חודרים לתוכה ונעים איתה
במסלול אחר, חדש יותר.
|
לילה חשוך ואין כוכבים,
שקט בחוץ, כולם כבר ישנים,
מי יתעורר כשהשמש תזרח?
את מי אלוהים הלילה לקח?
|
הלב שלי מכיר אותך. כמקור לחום.
הלב שלי יודע להיסדק. כאב
|
כן, גבירותיי ורבותיי, מה??? מה נראה לכם???
מה? זה שאני לובש כובע גרב כי בחוץ שתי מעלות חום נראה מחשיד,
או שאולי זה בגלל שאני לובש מעיל חם כי קר לי? או שמא זה התיק
שמחשיד כי הוא מלא בספרי פסיכומטרי? אה, נכון, את זה אתם לא
יודעים.
|
עשר דקות חיכיתי שהשוטר ישים לב אליי, אז עשיתי משהו קיצוני,
הנחתי את כף רגלי על מעבר החצייה כשהרמזור הראה אדום, ואז הוא
שם לב אליי ואפילו קיבלתי מזכרת בצבע כחול שיש לי 90 יום לשלם
עליה.
|
כל כך הרבה תשוקה שלי כלפיך, התשוקה שלך כלפי וכל כך מעט מקום.
|
זה הולך להיות טיפה מבלבל אבל תנסו להבין, אני בניגוד למרגלים
כאלה ואחרים לא הולך להשאיר פתק בכיס "לא בגדתי", כי אני דווקא
כן, בגדתי פגעתי והרסתי.
|
כולם היו שם, אבל אתה בתוך ארון.
כולם היו שם, לכולם זלגו דמעות על הלחיים.
כולם היו שם, גם היא, עם דגל ישראל ביד.
|
אל הארכיון האישי (109 יצירות מאורכבות)
|
|
רק תגידי שהיום
קבלת את רשיון
הנהיגה שלך
והם כבר יחשבו
שאת בת
שבע עשרה.
צפיחית בדבש
מלמדת את
האשה הקטנה את
סודות הצ'ט |
|
