[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלכסנדר גילנסון
ICQ 101694861 101694861
אל היצירות בבמה האהובות על אלכסנדר גילנסוןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אלכסנדר גילנסון
ברוכים הבאים לדף של אלכס.
אלכס סטודנט לקרימינולוגיה במכללת אשקלון, כתב ושימש
כעורך עיתון המכללה בשנים 2007-2008, יצא מהמגירה
לפני כעשר שנים וכותב בעיקר בשבילכם הקוראים. אז עד
שהוא יצליח להוציא לאור את מאות הכתבים שברשותו,
תהנו ממה שיש כאן בחינם.
אלכס רק מבקש להפריד בין המציאות לבין הכתוב ומבקש
סליחה אם פגע בטעות ברגשותיו של אדם זה או אחר
בסיפוריו.
תהנו.

"אמנות המין היא אומנות אומנת השליטה בחוסר שליטה"
פאולו קואלו-אחת עשרה דקות

מרבית הסיפורים כאן חדשים. לקרוא ולהגיב.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ארצישראל
אתה עומד, לא זז. עומד ומקשיב לתדרוך, משתדל לא לפספס שום
דבר.
היא קוראת את אחד התרגילים הקשים של הספר, היא קוראת אותו
בעיון רב כדי לא לפספס שום נתון חשוב.
אצלך זה עניין של חיים ומוות, אצלה זה עניין של עתיד טוב יותר.

אהבה
אתה יוצר.
אתה מתחיל מהחיוך, שיהיה כזה שיפיל אותו מהרגליים.
אתה נותן עומק לעיניים, למבט.
אתה נותן לה שמחת חיים וקצת עצב.

אינטרוספקטיבי
הוא כנראה צריך ללכת, להתרחק, ממכם מכולם ובעיקר ממך.
הוא צריך למצוא את האי הבודד שלו, לקחת איתו מחברת ועטים,
ואולי סכין כדי לצוד וללכת.

אירוטיקה
"אנחנו כולנו, כל בני האדם נהנים מכאב, בין אם זה כאב של אדם
אחר, כמוני למשל, או אם זה כאב עצמי. את היום תלמדי את
הגבולות שלך, את תלמדי עד כמה רחוק את מוכנה ללכת עם הכאב
ותלמדי עד כמה את יכולה ליהנות ממנו. חשוב שתדעי, אני לא אפגע
בך בשום אופן ולא אעשה משהו

כמיהה
ברגע של טירוף אחוז אמוק הוא מעיף את כוס התרופות, מחזיק
העפרונות, מכונת הכתיבה, פותח המכתבים ננעץ בידו אבל הוא ממשיך
להעיף הכול. שוב יושב על המיטה, שוב מחזיק את הכרית, הסלע הפך
לאדום.

זוגיות
הספר מוכן, אתה אורז אותו בחבילה, מדביק בול ושולח לארץ
המקוללת. אתה רוצה לחזור לשם יחד עם המעטפה.

ייסורים
אתה לוגם מהקפה החם והמים החמים נוטפים מהמימיה על המדים שלך.
המזגן נושב על ראשך ואתה מזיע מהחום מתחת לקסדה.
הרכבת מאיצה, אתה מסתער.

סופני
אתה מצליח לדמיין את הטיפולים שעושים לך, איך אתה מקריח. אתה
אפילו מצליח לחוש את ריח בית החולים, אבל את התשובה שלה אינך
מצליח לשמוע משום מה.

ג'ננה
אם היתה רוצה, הייתי לוקח אותה ליער השחור של בוואריה, הייתי
מקריא לה שם אגדות מספרי "האחים גרין", כי היער הזה הוא המקום
שבו מתרחשות כל האגדות. הייתי מתחפש לזאב ועל ראשה שם כובע
אדום קטן.

סופני
הם ישבו ככה עד הבוקר. את הזריחה הם ראו ביחד מהגג של יונתן,
גם בקבוק היין היה שם, בחיבוק עם הכוסות, כל כך רומנטי.

פנטזיה
"אני רוצה את אבא, אמא, אני רוצה את אבא" גם הוא התחיל לבכות,
"אני רוצה שהוא יבוא, שינשק אותי, שיחבק אותך, שתפסיקי לבכות,
אני רוצה שיבוא.."
אילנה חיבקה את בנה בזרועותיה ונתנה גם לו להזיל דמעה על
חולצתה. הדמעות זהרו על לחייהם באור הירח, אור לבן נוצץ,

זוגיות
"אני מרגישה כמו כלב" היא אמרה לו, "בכל פעם שאתה נוגע לי
בשיער אני מרגישה כמו כלב". הוא הביט בה בתמיהה. "אתה רוצה
כלב? בוא נקנה כלב, אבל תפסיק לגעת לי בשיער!" היא הצהירה.

חוסר אונים
הוא יצא מהבית עם דיסק ביד, ירד במדרגות הבית, ניגש לאוטו, פתח
אותו והתיישב על כסא הנהג. הוא הכניס את הדיסק למערכת, מוסיקת
היפ-הופ לא מוכרת זרמה מהרמקולים, הוא הכניס את המפתח לסוויץ'
וסיבב אותו, נשמעה נהמת מנוע, הוא הכניב הילוך והתחיל בנסיעה.

אהבה נכזבת
באביב יהיו פרחים וורודים כמו הלב שלך, ובקיץ פירות מתוקים
כמוך.

זוגיות
עדין ואלסדרה נשפטו ונידונו להוצאה להורג בכיכר העיר, גופותיהן
נשרפו ואפרן נשפך למימי הנילוס ובכך נגמר סיפור האהבה בין שתי
נשים, האחת ענייה, השניה עשירה, שרק בגלל שלא הצליח להשמר
בסוד, גרם לתוצאות הרסניות למדי.

זוגיות
..אני רץ על הלבן דורך עליו ומועך אותו, מועך אותך, והוא משמיע
צליל כזה של חריקה, ואת של בכי...

מגיע יום, יום יפה, השמש הקטנה זורחת במלוא עוצמתה כך שהעננים
הלבנים והקטנים לא מכסים אותה, אלא חודרים לתוכה ונעים איתה
במסלול אחר, חדש יותר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אלוהים
לילה חשוך ואין כוכבים,
שקט בחוץ, כולם כבר ישנים,
מי יתעורר כשהשמש תזרח?
את מי אלוהים הלילה לקח?

אהבה
הלב שלי מכיר אותך. כמקור לחום.
הלב שלי יודע להיסדק. כאב


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ארצישראל
כן, גבירותיי ורבותיי, מה??? מה נראה לכם???
מה? זה שאני לובש כובע גרב כי בחוץ שתי מעלות חום נראה מחשיד,
או שאולי זה בגלל שאני לובש מעיל חם כי קר לי? או שמא זה התיק
שמחשיד כי הוא מלא בספרי פסיכומטרי? אה, נכון, את זה אתם לא
יודעים.

ארצישראל
עשר דקות חיכיתי שהשוטר ישים לב אליי, אז עשיתי משהו קיצוני,
הנחתי את כף רגלי על מעבר החצייה כשהרמזור הראה אדום, ואז הוא
שם לב אליי ואפילו קיבלתי מזכרת בצבע כחול שיש לי 90 יום לשלם
עליה.

אהבה
כל כך הרבה תשוקה שלי כלפיך, התשוקה שלך כלפי וכל כך מעט מקום.

מכתב
זה הולך להיות טיפה מבלבל אבל תנסו להבין, אני בניגוד למרגלים
כאלה ואחרים לא הולך להשאיר פתק בכיס "לא בגדתי", כי אני דווקא
כן, בגדתי פגעתי והרסתי.

ייסורים
כולם היו שם, אבל אתה בתוך ארון.
כולם היו שם, לכולם זלגו דמעות על הלחיים.
כולם היו שם, גם היא, עם דגל ישראל ביד.




אל הארכיון האישי (109 יצירות מאורכבות)
מי צריך חיים?


תרומה לבמה





יוצר מס' 7557. בבמה מאז 6/11/01 18:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלכסנדר גילנסון
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה