|
יש לי רגש
ואותי
לעוד לילה
נמשים מפוזרים על גופי
כמו נקודות ציון
של חטאיי
במכחול מציירת
את חיי
עולם פתטי
לא צוחקים לי פה
לא בכי...
והחלום לא סופי
ולא ברור עדיין
שנמשיך בו לעלעל
לחפש את הדרך
לצאת מפיתוליו
נהר זורם בתוך
חלום של ילד
דמיוני
או נער תמהוני...
בר קיימה
היה זה חלום
כשנגדל, ייווכח
הדמיון...
"בבקשה רביד, תפסיקי", את בוכה ואני בועטת בפנייך.
"מאחלת לך להיות שנואה!" אני צועקת ומתחילה לחפור באדמה.
"ולהיות מצורעת! אחרי שחתכתי לך את מפרקי הידיים והרגלייים
ממקומם! ואת העיניים עקרתי ממך! ואת אפך תלשתי! אך באוזנייך לא
אגע." אני אומרת ברוגע
|
מי נכון לך, היפה בילדות? מי הכי ראוי לך?
לפעמים אני מאמינה שזו לא אני. אני לא ראויה לאף אחד, אני אמות
בשביל כל אחד.
ומצד שני,
כמה את מכירה שבאמת ימותו בשבילך?
|
..מכונית של משטרה מסיירת, מציצה פנימה לאוטו שלנו באורה
החלבי, הוא פוקח את עיניו כארנבת לכודה, כאיילה שניה לפני
דריסתה. אני מתרוממת ממנו ומסקלת חיוך נבוך של הקלה, בולעת
צחוקי. הזין שלו מזכיר לי ידית של דלת..
|
|
|
כשחיפשתי חברת
בילוש לרגל אחרי
אשתי הבוגדת
אמרו לי
בטלפון:
"טשרניחובסקי שש
שעה חמש תבוא
לבד" |
|
