|
נולד ברוסיה הרחוקה בליל 1983, ושם למד לנגן על
הכינור. אחרי העלייה ארצה למד את נפלאות הנגינה על
אורגנית והופיע בבתי אבות ברחבי בארץ. אחרי הפסקה של
5 שנים בעקבות מותם של רוב מעריציו שב לנגן ולכתוב
מוזיקה. אני עדיין לומד ומתפתח. החלפתי המון
סגנונות ואני עדיין מחפש.
חוצמזה אני מצייר, עובד על גרפיקה על המחשב ומשמש
כמצביא בזמנו הפנויי..
היום התחיל בצלצול טלפון מהרצליה
|
לרוח לרוח לרוח נולד
עם עט ומכחול ופיסת נייר ביד...
|
הדבר איכשהו מרגיע אותו.
הוא מרגיש שייך. פה בערימת המידע
הזורם,שנשבר על כל מצח וקיר
|
גזע גזע עץ כרות
לי מזכיר שיער מרוט.
|
בשבילך לא ישנה - אם אני קצת חבולה
ושככה להמשיך אני כבר לא יכולה
|
מנסה לעוף -
עם שני גדמים שאף פעם לא יהיו כנפיים,
מנסה להגיע לשמש,
מבעד לענני סערה אינסופיים.
|
שם, באביב המתוק, עטוף בעננים של צחוק
אני רואה אותך
אי שם, בחלום המוזר, כמו אסיר משוחרר
חופשי לגעת בך
|
זמן חולף בלא מילים
תחתונים, הו, תחתונים!
|
עוד גבר יושב על עדן חלון
עוד רגע של תבונה
עוד טקס עם תכלית חסרת תכלית
|
שב אחי, כי אחי אתה וניטלי כנחלתי הטלתי עליך
הרוח לא תקמט פינך, לא תלבין שערך
|
הגעתי למסקנה שהיהדות היא בסופו של דבר לא כזה דבר נורא.
|
מה שאני רואה כשאני שומע את הקטע הזה:
אתה צולל אל תוך המים כשהגלים מתנפצים מעליך.. ומתחיל לשחות
אל עבר המרחב הכחול והאינסופי. אין כיוון מוגדר.. אין מטרה..
לאט לאט אתה מאבד את התודעה שלך ופשוט נסחף עם הזרם..
עד שנגמר לך החמצן!
|
|
|
אתמול בשביל
צילומים הברזתי
מבית ספר.
איך שאני מבליטה
תציצי אני קולטת
בזוית העין את
עובדיה המנהל
מזיל ריר על
הבנות.
אם לא היה לו
כזה כלי הייתי
מתבאסת לבלוע.
מיכלי מסבירה
איך מצליחים
בחיים בלי
להיענש |
|
