|
בואו כל אחיי
התקבצו סביבי
כמו עלי כותרת
הם נותנים לי את שמי
|
בואי נשחק את משחק הסבלנות
בו לקוביות אין משמעות
|
לעתים היא מהרהרת
מה מוזר הוא האדם
יש לילות בם הוא זורח
אחרים בם נעלם
|
רואה שאת כואבת
לא יכול להתקרב
הטעויות שלך טבועות בי
כקעקוע על הלב
|
ברגעים נדירים אני אוהב כמעט את כולכם.
פיקח (שמע אדיש?), ניצב קיקיוני בהפקת ענק.
הסו! בקרוב הגיבור יחלוף על פניי וידרוש בשעה
|
עשור של הרגלים
מסמנים בגיר קווים
ילדייך הם כלים נאים
התנורים אט אט כבים
|
|
|
פוטרתי. כן.
אני. פוטרתי.
הייתם מאמינים?
אחרי כל מה
שעשיתי בשבילו?
הוא בא ואמר
שאחרי כל
השכלולים שהוא
עשה פה, וביננו,
אני עשיתי אותם,
אז יותר הוא לא
צריך יותר את
פועלו. אפילו
פיצויים הוא לא
שילם לי. לחם
עבודה, לחם
עבודה, לחם
עבודה!
פועלו של בועז
רימר |
|
