|
בואו כל אחיי
התקבצו סביבי
כמו עלי כותרת
הם נותנים לי את שמי
|
בואי נשחק את משחק הסבלנות
בו לקוביות אין משמעות
|
לעתים היא מהרהרת
מה מוזר הוא האדם
יש לילות בם הוא זורח
אחרים בם נעלם
|
רואה שאת כואבת
לא יכול להתקרב
הטעויות שלך טבועות בי
כקעקוע על הלב
|
ברגעים נדירים אני אוהב כמעט את כולכם.
פיקח (שמע אדיש?), ניצב קיקיוני בהפקת ענק.
הסו! בקרוב הגיבור יחלוף על פניי וידרוש בשעה
|
עשור של הרגלים
מסמנים בגיר קווים
ילדייך הם כלים נאים
התנורים אט אט כבים
|
|
|
"אבא... בוא
לספר לי סיפור
לפני השינה"
"אבל את כבר בת
16"
"אז מה?"
"אז אבא בא" |
|
