[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
אוקסי מורון


אל היוצרים המוערכים על ידי אלכס רון אנסקי
יותר היפוכו
מאשר עצמו




לרשימת יצירות השירה החדשות
ייסורים
אבל אז משתנה התמונה
ומחזה ביעותים נגלה לפני

ייסורים
שכבת איתי והרגשתי אותך בתוכי
חייכת אליי ונמסתי אני מבפנים
ידעתי, הרחתי, חייתי אותך

מחאה
בשמי ערב כחולים - כמה יפה
ילדה בשמלה וכמה אפרוחים - כמה תמים

אהבה
הים
השמיים
לא נותנים לי מנוח

הוא מערסל זרועותיו
ואני מתערסל בתוכו

געגוע
דניאל היקרה
דניאל היקרה לי מכל
כבר שנתיים עברו

עצב
גם כשהגוף כבר חלש
גם כשהנפש להימלט תבקש
גם אם בידי הרפות
לא יוותרו עוד כוחות

אהבה
מיליוני כוכבים בשמיים
מיליוני אבנים ביקום
מיליוני חלקיקים במרחב
מיליוני מילים בשפה
מיליוני עלמות חן בעולם

אפרת
ביום שחדלתי לראות
לא כבה עולמי

געגוע
על פני עמק, העמק שלי
יורד לו הלילה ועולים כוכבים
זוהרים הם למעלה ובאורם הבוהק
מסרטטים את ההר, האגם ושדות לצידם

הומור
לפני כמה שנים, ביום אביבי
באולם מפואר עם ניחוח ביתי
התחתנו אני ואישתי

הומור
ביום הדייט שלנו, הלכנו לראות
את גן החיות
נערתי היפה, רצתה לראות אריות

ייסורים
הרגע הקט של עיכול הבשורה
שאולי זה בלבול או טעות
חלף ועבר

רצית לכתוב שיר שמח, אבל שוב
כמו תמיד, יצא שיר עצוב
התחלתי ב"יום בהיר אחד"
אבל היד השלימה ב"נשארתי לבד"

געגוע
Let me make stronger
Let me make you braver
Let me make you fearless
Let me touch your dreams

אך ביום אביבי
נח לו פרפר על דש שרוולי
על שריון קשקשיי
ממש בחיבור של קצה המרפק

נווד מרחף בחלל החיצון
על גמל שלובש שימלה צהובה

כל אחד מכור למשהו
יש התמכרות למין, לטלויזיה,
יש לסמים ויש לאהבה

שלום חנוך כתב:
"את היית אהבת נעורי"...

אכזבה
אומרים שמייאוש תימצא תקווה
אומרים שמלמטה אפשר רק לעלות
אומרים שאחרי החושך יגיע שוב האור
אומרים שכל כאב נעלם בבוא הזמן
אומרים שכדי לדעת טוב יש לחוות את הרע

אכזבה
אם היו שאלות - הן אינן כבר
אם היו חלומות - הם נגוזו

ייסורים
מעמק להר
ממדבר וציה

נוסטלגיה
כעץ בשלכת שאיבד את עליו
כמו תחנה מיותמת מרכבת נוסעת

ביום שתלך אצרח עד כאב,
קולי יחתוך בדממה, בבשר.
כשאתעורר במיטה לבדי

מתוך תוכה של הנשמה נובע
ומזיכרון היותך שובע
מגוף אל גוף נוגע
ומצלך לצד שלי פוסע

כשקולך המתוק
המתוק מסוכר
ישמע באוזניי
ויאמר שוב שנגמר

בדידות
הפעם מוכן אהיה
וחזק כברזל
ועצור כמו סלע
שמים שוחקים בו

נשכח ונמחק הלפני
נותר דף חלק

קשה הדרך,
קשה וארוכה
תחילה אין לה
ולא אמצע

זכרונות
שב וחוזר לבאר הנטושה
לזאת שמאחורי הצריף המכושף
זוכרת?

הדממה שבלב בין דפיקה לדפיקה היא שלך
השקיעה הנופלת בין זריחה לזריחה בשבילך היא
פריחות וליבלוב בין חורף לסתיו ריח גופך הוא

געגוע
ברגע משבר,כשלבד כעצוב
אעלה לי באוב את עינייך

כשהתעוררתי הבוקר לצידך במיטה
את נחירותייך שמעתי כמו צעקה
הבל פיך החריף עלה לאפי
ושפמך השחרחר הטריד את מנוחתי

זכרונות
התאהבתי בדמות
בהשתקפות על חלון
מופיעה, נעלמת ושוב מופיעה

געגוע
מנסה אך לשווא
לצוד את דמותך
על החלון בין ההמון

בדידות
זו את שנגעת, ששרפת
אני הבוער, התמכרתי

באורווה לא ינהר
סוסי צחור.
האוכף בפינה
לא ינוח על גבו הגאה

געגוע
לא זוכר איך לחיות בלעדייך
אך זוכר היותי, זוכר שפעם הייתי.
כמו דג באקווריום שמשוטט מתוסכל
ומחזיק זיכרון מרוחק של אבדן, של טעם

חלום
על שפת הים הגדול, הסטיקס השחור
כאורפאוס עומד

אכזבה
ביום שבת אני קם לבדי
אני מצחצח שיניים
מסתרק
מעשן

אכזבה
הפעם, כשאראה אותך,
לא אשבר

געגוע
שנתיים שאת חסרה
וריק, ריק לי בלב

כמו כוכב מנצנץ במרחק
על אף שכבה כבר אורו ממזמן
גם אני מפיץ מסביבי איזה זוהר חיוור
למרות שבפנים כבר כבוי

אהבה
צמרמורת בי חולפת כשאת מחבקת
וצמרמורת בי חולפת כשאת מתרחקת
אך מה שונות הן זו מזו,
אחת עתיד וחלומות זורעת והשנייה פחד וחולשה קוצרת

געגוע
כצל
רודף לילך
כחמה
צועד עמך

כשארד דומא
ואקבר תחת רגבי אדמה

שאין עוד תקווה אני בא אליך
מחפש את שפתיך, מלטף את פניך

כשתגדל ילד שלי
תגדל ותלמד אהבה, מחמדי
ותרצה להיות נאהב
הגוף יעקצץ ותהיה כה נלהב

אהבה
אני סוגר העיניים ורואה את כתפך
כה רכה כה דקה, שברירית,
אני פותח עיניי ורואה את כתפך
היא יפה לבנה, היא אור לעיוור.

כמיהה
זוכר את פנייך
קורנות משמחה
את עינייך גדולות

געגוע
אל שפתיך הכהות, העבות - אני מבקש
אל גופך העדין, השביר - אני מתפלל

אהבה
לילות בלי שינה,
ימים בלי תחושה
רגעים של חולשה

געגוע
את חימר בידיי
כה רכה כה נוחה

שבתי
ותרתי
עיניי נפוחות
ושפתיי סדוקות

כמה שרוצה יותר,
את רוצה פחות
כמה שמנסה לשכוח,
יותר מתגעגע

כששמש מכה
וצל אינו בנמצא
את לי נווה מדבר
שכל-כך עייף

רחוב סואן והומה
תמונה נעצרת
הכל עומד קפוא במקום

מתוך הכיעור יוולד לו היופי
מעלטה מסמא תבוא הארה

ועכשיו כשפנייך
זיכרון מטושטש
המהתל בראשי
הולך וחוזר

אהבה
עורה כמשי רך
ומתפתל כמו נחש
ומכיש כנחש
והארס מה מתוק

אבל אני יודע,
שקו החיים בידי
היה מחובר לשלך
והם התמזגו לקו אחד ויחיד

דברים שמזכירים לי את אבא:
רעש מקרר שמהמטבח מטרטר
או שלולית בתוכו ודג מפרפר

אהבה
עורה כמשי רך
ומתפתל כמו נחש
ומכיש כנחש
אך מה מתוק הוא הארס

אכזבה
אבל אני איני רוצה להיות ישני
אני רוצה להיות אינני
איני רוצה להיות עצמי
אני רוצה להיות אחר

בין כותלי ביתי הקט
כבוי אורו
מה גלמוד עומד
בלעדייך

שיר על פי קטע
מהספר פונטנלה
של מאיר שליו

ואני רק מתקרב,
לא נוגע
וצולל לעוד לילה של חושך
עד לבוקר חדש,
לבדי

עצב
תגידי לי איך
איך באחת קטנטנה שכזו
טמון כלכך הרבה כוח
כוח וטוב ושלמות

אהבה
לא מוצא לי ענף
או בליטה
להאחז
להנצל

זה הזמן להיות אמיץ ולוותר
לקשור חזק האבן וליפול
אני מוטרד כל-כך
עכשיו ארצה להיות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
ממש לפני שאיבדנו אותה את אמרת:
"אהבתך כמו כוכב צפוני - כל כך קבועה, כל כך צפויה."
אז עניתי: "נכון, קבוע בחשכה, איפה זה?"

לרוני, מה יקרו לי חייך

את יושבת בכורסא אדומה
קוראת "משאלה אחת ימינה"
בפעם המי יודע כמה.
אנחנו בדיוק אחרי ארוחת ערב פשוטה

אהבה נכזבת
שוב זה לילה ארוך, ארוך מדי
ושוב נוסע רחוק לא יודע לאן




בחור אחד אמר
פעם לזה שעמד
לידי בטור:
אם תציב לעצמך
הרבה מטרות
קטנות, תוכל
להשיג בקלות
מטרות גדולות.


תרומה לבמה





יוצר מס' 56706. בבמה מאז 24/10/05 7:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלכס רון אנסקי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה