[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלכס ריבקוב
פברואר
09

ICQ 131371399 131371399
אל היצירות בבמה האהובות על אלכס ריבקובאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אלכס ריבקובאל היוצרים המעריכים את אלכס ריבקוב
קודם כל ולפני הכל, תיכנסו לביוגרפיה שלי- היא נמצאת
בארכיון ונקראת- ביוגרפיה, גיל ארבע חמש בערך- 1990
-1991

חשוב שתקראו ותגיבו.



הוא מסתובב ליד פחי האשפה, מחפש שם את האושר
אף אחד לא אמר לו ששם הוא לא ימצא כלום, אך הוא
ממשיך לפשפש כמו מטורף.
לבסוף, הוא מוותר ועובר בזריזות בין דוכני האושר
המוצע למכירה. לאחר שעבר את כל פחי האשפה הוא נכנס
לחנות הבגדים וקונה לו בד של אושר, כל הרחוב מתבונן
בו קושר את צווארו לשמיים ומפיל את הכיסא.
רק  אדם אחד צורח:" הנה אדם המבין מעשיו, זהו אדם
מאושר"

תודה לכל האנשים שאני מכיר
כך או כך, איכשהו זה מגיע לכם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סבא מוריד טיפת גשם מהעין ושואף עוד שאיפה. יש ריח חריף באויר
ואני נכנס לתוך הבית, תוהה על משמעות הדברים של סבא, ועל איך
זה שהיה לו גשם בעיניים, הרי גשם יש רק בשמיים, אימי אמרה שזה
אלוהים שבוכה עלינו.

"אה, לא אבא אני לא אוהב סוכריות על מקל, אני שונא אותם!!!"
-"המממ זה הבן שלי, כמו שאני אוהב, אבל את הסוכריה של אבא אתה
אוהב?"

הבוץ לוחש לי מחשבות מוזרות
הידים החלו מכות בשניה

מבטי מתפכך

הייל לך אדוה

הכלום

בין הרהיטים

אהבה
יום אחד, בא אלי כלב
כלב לבן ועצם בידו
אמר לי:

מקווה לשרוד את המעבר הזה - בין האין, האסור והיש

היא בטח הלכה אל הבניין הגבוהה ההוא, זה המשולש בתל אביב, יש
שם מקפצה מיוחדת לכל מיני רוצחים ורוצחות שיורים מילים והורגות
במקום.

מה אני יודעת, עזוב אין לי כוח לשתות עכשיו, זה חסר טעם, סתם
להיות צלולה זה בעצם להרוויח את הלילה של המסיבה הדי עלובה
הזו. אין לי כוח לראות את הפרצופים שלכם נדחפים לי לפנים ואת
הידיים שלכם נדחפים לי בין הברכיים, ואם כבר אז לא ליהנות מזה

סיפורם של האנחנו

ואתה עולה לאוטובוס
צועד את המדרגה הראשונה

סך הכל אני לא נגד או משהו, אני דווקה אוהב צרצרים, אבל רק
בצלחת עם רוטב בולונז חמים, ככה הוא יוצא יפה, כמו במסעדות הכי
יקרות.

חלום

אנה התקשרו במועד מאוחר יותר...
או אל תתקשרו
בכלל

כבשים קטנים ונאורים שאוכלים אורז בתירס ושמים על זה רוטב
חגבים


לרשימת יצירות השירה החדשות
והייתי יושב, על הדשא בחוץ
ללא תנועה

הרהור
שני ילדות נקיות
ופדופיל אחד
באיזה הם הוא יבחר

Once more to the she-lion's den
Where I was at home back then

הוא הולך לבית התפילה
מחפש אחר עוד קצת תחושה
בכל תנאי, מבקש המסכן
אך המזרק כבר התרוקן

ואני שומע דיסקמן עם היהודים וכותב את השירה הזאת

כמה פיוטי

אהבה

זו כל היצירה כולה.

מצאתי פה גג וקורה למשענת
לפעמים אני צועק לעולם
מי יתארח אצלי, בוא

באי השקט
אי השקט
שקט

איש מטייל על הצוק שבקרחת היער
ורוקד, על אורות החושך

זאת אינה אלה
אלה חיננית
המתרוממת אל-על

אם היה לי סרטן,הייתי הולך ברחובות,ושודד זקנות.
אם היה לי סרטן, הייתי הולך לערסים זונות, ופותח אותם מכות.
סתם ככה, למה לחכות?

אם לאמא לא היה סרטן, אז הייתי הולך לגליל ומתחיל לקלף לי דשא
טעים
ולועס יחד עם כל הפרות את העלים
סוחט מהם את הירוק

אם לאמא היה סרטן
הייתי הולך לעבוד

הילדים הרעים של החיים

את לא תראי אותי עוד
עומד כך צוחק
נסעתי לחופש ארוך במיוחד

בבית הדשא שוכבים שני גופים
מעשנים פסיבית את העננים

הוא הולך לבית העיוורת
צעדיו מצחינים רגבי אדמה
מתנשף ענני גשם רכים ואפר נוזלי צהבהב.

בסדק ים

עצב
שט לי
בסירה
חושב עליה- חושב כל הזמן

יד, מסתעפת בגרוני
ופורטת בציפורניה על מיתרי הקול.
מחפשת את צווחתי החמה
האותנטית.

האהבה
האהבה עושה את כולנו
מלטפת אותנו עד תום
עד הגיל בו היא מובאת לפנינו בשאלה

היית אלוהים אלוקים הבוראת הנראת
היית אדם קדמון, פרהיסטורי פרימיטיבי, עם זנב על הראש
היית אשה מדהימה, קוסמת של ממש

הו

החשק לכאב רובץ לו בחולות הלב
מתפתל לצדדים, מחפש לו את הווריד

שוכבת לה בין השמיכות
היד העייפה

מעלה מטה, גלילי
מסתובב

היום, שוב זימנו הכוחות את עורי, להכין פשטידה
אחרי האבקה הלבנה אשר נשרה ראשונה
נשארו הכתמים, כתמי לבן אקונומיקה זולה
ומסע האכילה הבולימי החל

והיום
ישבתי וכתבתי לה את המכתב האחרון שלי

איתמר עושה המון בחנות:
חותך סלטים, שוטף כלים
מכין טוסטים! אלטזאכן!
ואאאאאאאאאאא!

והייתי ואני מלטש את המראה
עוד ועוד
עד אשר כל הנוגע במראתי,

בקצהו של ענן מואר

הרהור
הרכבת הלכה
נעלמה באופק אט אט
שובל עננים, היא חשבה.

הרהור
עד סופת הגשמים הבאה
עד אשר חטאי הועלם יכו בענני המבול

תחושתי
הרגיעה, השלווה ההרמוניה,
אפשר לומר אפילו- השקט שאחרי המבול.

והקולות נדמו

גלים גלים הם שטפו אותו
בעודו, מתהלך במסעו אל הבהירות
כמה שזה קל, כשתופסים לך בזנב.

אני
יושבים זה מול זה
זו מול זו

כמובן שרצית אז לחיות את שלך
אני נזכר ביום שביקשת לכבות את נר השמש הקרב אלייך

מתעטף באוויר השטח
באבק הנקי הזה

אימי שפכה עלי חומר ניקוי

העיר דוממת
פנסי הרחוב מאירים כתום מלוכלך
ולי לא אכפת
את איתי

ידינו מחזיקות בתמונותינו

הגדי לי את אשר בפיך
גלי לי, סודותייך

יושב שם מתחת לעץ
משרבט לו מילים מכוערות
שירים

כמה רציתי לישון אתך, מחובק
כמה רציתי את חיוכך ענוג

כריסטין אהובתי
מדועה זאת אינך עונה לי?

תחושתי
כשאני בא, הן באות אלי.
המחשבות

כמו באותו ערב
שהתנגן כוכבים על מיתרי סקסופון

לרגע קט, אהבתיך אותך בלילה קהה חושים

חשבתי שאוכל להמריא מן העלה אל עבר זריחת התהום

עפיפון

מכתבים אל הלא נודע
כתובים בדיו ממסטל
נשלחים אל התת מודע
מוטחים לתוך הערפל

מעלה ומטה
מתנדנדת ופוצחת
גע גע
גע

והיום
ראיתי אותה

אשרי פיסת העץ
מעלים בך סופות עננים,

כאשר שפתיך נגעו בשפתי
כל תשבי המעגל ישנו תרדמת עולמים

הגדי לי את אשר בפיך
גלי לי, סודותייך
צלבי אותי באצרותיך החבויים אי שם

עוד שירה עוד מוזיקה
עוד זוהמה מחלחלת אל בין עצמותיי
עד האסלה

ועלי הכותרת מזדקרים
אל עבר האדמה
הרטובה

נזכר אני בך
במבטח עלי, בענייך שחורות ונוצצות כוכבים
שיערך מתנופף ברוח החמה

כל כך יפה
היתה פעם שלגיה.
עד שקטפה מהפטריות

הנר פורץ בלהבותיך, הוא בורא צילו של אופל מתבהר

הישאר
חזור לישון ילדי הקט
חלומות לא חסר לך
חלום אותם

קולות
מזמרות לי המלאכיות

שיכור אני אומר לך
שיכור

שעון החול

תחת שמש ניצב
ניצב ניצב
וצופה על נתינו

מערבולות עננים בצווארך
עושות לך גשם מתקתק

פתיתי שלג נמסים בתוכי

זה שיושב בפינה
זה שיום אחד יכתבו עליו במסגרת שחורה
על דף לבן באיזה עיתון
על מודעה במרכז הקהילתי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
this is my stone

its mine

אוטוביוגרפי
סבא בוריס מחייך אלי, הוא מעשן מקטרת וחוזר מהנגריה שליד הבית

בעודו מחזיק שני קרשים ומשפך ממתכת.
"זה בשביל הארובה, כדי שהמים לא ידלפו פנימה"
ואני לא הבנתי איך העשן יצא אם המשפך הזה מכסה את הארובה
האדומה.

את רוצה ללכת
אך עולמך מחזיק אותך בנוצותיו
ילדה שלי.

להשיג עבודה
למצוא סיבה לחיות
להרוג את עצמי
להחזיר כסף לאח שלי

נראה כי זכרוני הטעני והיא לא קמה

כאשר הייתי עצוב,
תהיתי מה היא משמעות המוות,

הרהור
זה התחיל ממים

שנתיים הלכתי בין צמרות העצים.
שנתיים חיפשתי שם את האושר.
ומה חשבתם? שמצאתי? חחחח...

מקלפים בצלים בגטו.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
תינוק קטון בוכה בעגלה

כאב


ואוו, הרבה זמן לא ראיתי אותו ככה...

ציפור אדומה

אני מפחד

האם השמיים מלבלבים גם בלילות החשוכים, בבוקר
האם ציפור תקנן לה בין עצי החורש הורודים


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
קולאז'
אל היצירה
אוסף שחור לבן


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צמד תמונות
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

תקריב
אל היצירה

חיית בר
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

תיעודי
אל היצירה
שוק מחנה יהודה.

יום שני.

דיגיטלי
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

תיעודי
אל היצירה
" And then, he simply started walking"

צילום מוצר
אל היצירה

אורבני
אל היצירה

טבע
אל היצירה
מתוך סדרה של תמונות מהבסיס

טבע
אל היצירה

תקריב
אל היצירה

אבסטרקט
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

אבסטרקט
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
אי שם בשטחי האש של מחנה סיירים

דיגיטלי
אל היצירה

טבע
אל היצירה
מים יבשים, חוכרים את האדמה שלנו

מעטים עוצרים להתבונן בהרס העצמי

טבע דומם
אל היצירה

תיעודי
אל היצירה
מחנה יהודה.

אנשים קונים, מוכרים

יום שישי

צילום מוצר
אל היצירה
יום יום, אותו דבר

מעובד דיגיטלית
אל היצירה
טוב, זה לא תמונה שאני עשיתי, אבל זה די מתאים'
הרי לפני כמה ימים האפיפיור- יוחנן פאולוס השני מת.

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

אל היצירה
בשמלה אדומה ושתי צמות..

צמד תמונות
אל היצירה
צילום עצמי בחשיפה של 2 שניות.

צבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה
צילום של קופת החולים בישוב המסכן שלי

תיעודי
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
פסטל
אל היצירה

פסטל
אל היצירה

פסטל
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
.

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה


לרשימת יצירות הסרט החדשות
הופעה מצולמת




אל הארכיון האישי (18 יצירות מאורכבות)
שיטה מס' 3 -
סרט של דובר
קוסאשווילי.


"100 דרכים
לראות שדיים"


תרומה לבמה





יוצר מס' 11308. בבמה מאז 13/3/02 0:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלכס ריבקוב
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה