|
בבואת ההשתקפות
אדם אחד לבד נראה
הולך לישון.
חושב.
בתוך עצמו הוא מחפש
אוצר חבוי שלא נמצא.
|
רק תחליטו כך או אחרת
רק תחליטו, ועשו!
נו, תתוו כבר את הדרך
והפעם בה תלכו.
אם תעזו, רק הפעם,
להקשיב אל המילים
שאותן יפה ניסחתם
ושאנו משננים.
|
מתוך השבירה סורטט עמוד-
תפארת.
אבן הפינה הונחה אז לבניין.
|
אפשוט את בגדי וארוץ עירום בראש חוצות,
ואדבר על אותם דברים שהשתיקה
יפה להם.
|
דרך הראש, חשבתי מהר
דרך הפה דיברתי לאט
|
והאור העמום - דמדומי היום
והריח של בית ודשא קצוץ.
|
ואז נזכר בזה האיש שאת חייו לחוק הקריב
כי הוא דיבר על המידה ואת המחשבה הרחיב.
הכל פועל על דקויות ומעטים אם בודדים
ינהיגו את עצמם לדרכם של הטובים.
|
העדר צועד "בום טראח..."
בולע גלולה ונאנח:
"ידיעה היא כוח רוצה"
|
השגרה שגורה בפינו...
הלם הלם תותחים!
עף ברוח
בלי מנוח
ואנחנו מתאדים.
|
ובקול נאום הוא יאמר:" קום הלחם בעולם האכזר
מצא ישועה וגאל את העמחה."
|
ושותק אדם אחד ישר
את שתיקת האדישות
זה מוביל את כל העדר
לנעדר ממנהיגות.
|
בעיר המחוקה
הכל, מאיר פנים
כל רעש ונפיחה
שמחה להמונים
|
היין נגמר, הבקבוק התרוקן
ואני מרגיש אין-
אין דאגות
ואין צרות
טוב לי.
|
יש רגע אחד
בין מדבר וציה
עם ריח של חול
ותה לענה
|
שתיקה עירומה, דממה חרישית
בך לא אדבר
ובך לא אביט.
|
|
אם הרופאים עוד
לא רואים אותך
בבוקר.
אם השמפו עוד לא
עולה לך ביוקר.
ואם אין פאה לך
ולא חבשת כובע.
ואם פאותיך לא
מסורקות
לגובה.....
זה סימן שאתה
שעיר... בין כל
קרחי העיר...
בין כל קרחי
העיר... סימן
שאתה שעיר.
המלאך במחווה
לדני רובס,
ולשאר קרחי
העולם |
|