[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אלכס גרינבאוםאל היוצרים המעריכים את אלכס גרינבאום

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כל נגיעה, כל חיבוק היה נדיר. נדיר וערכו יקר מפז. הם היו
מושלמים ביחד. מושלמים. זה התיאור. זאת המילה. זאת ההרגשה.

הנסיעה לקחה שעות. שעות על גבי שעות. למען האמת, היא לקחה רק
ארבע וחצי שעות, אבל למישהי כמוני, שכל-כך רצתה כבר להגיע לשם,
הנסיעה לקחה שעות, שעות על גבי שעות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
השיחות איתך, מחייכות אליי
מחביאות סוף, כלשהו

הפנים שלך מזכירות לי
משהו שרצית לאהוב

הריח שלך
כמו נולד עליי

עפעוף, או רמיזה
מילים שנשלחות לכל עבר,
ולמי אכפת ממה שהן עושות.
העיקר שהן שם, למלא חלל ריק.

אילו הייתי חורטת שם שם
הייתם חוזרים?

שבירות
פגיעות
המילים הקטנות האלו לא מדברות בשפה שאני יכולה להבין

חמקמקה שכמוך
לאן תלכי

רק החיבוק שלך
מכאיב לי
יותר מכל דבר

כי גם אם נכוותה פעם
לא אומר שאם התחממה
על יתר המידה
היא תישרף

חיוכים, כך-כך הרבה מהם
השקר אמתי מדי
הכל גועש ורועש
אבל מי יכול לדעת

ימים עצובים
שסופם

פחדת, אתה זוכר?
ברחת, נעלמת
וזה היה בסדר,
כי הבנתי

כי היא בסה"כ מחפשת את דרכה באפילה.

היא תמיד מצפה
הוא תמיד בשבילה
כולכם משרתים
והיא המלכה

היא חיפשה לברוח
חיפשה מקלט
חיפשה להעלם
ומצאה

סוריאליזם
מהי מראה?
היא מראה אותי?
ומה זה אותי?
אין לי תשובות להכל.

המחנק עולה ומציף
ו
אני, נחנקת.

הכל נראה כל-כך חסר משמעות למה שהיה פעם.
המתוק מתוק פחות

וגם אני חלק מהדור הזה
וגם אתה.

נרמז, מוקטן
מאוהב בעצמו

ומה הפלא שלה?
כשאתה נופל, כאוב וממורמר
אתה רוצה היישר לקום על רגליך

זה לא יחזור,
כך גילו לי הצלילים
וחייבים להמשיך מתישהו.

היא זזה בקצב
התופים מכים בעוז
החשכה עולה

אתה,
שקולך מעיר גם את מתי הגיהנום
לחשת לי את המנגינה
שכמהתי אליה חרש

רומנטיקה
נברח ביחד,
נברח לכולם, מכולם
נאהב בצורה שלא אהבנו לעולם

על ליבו כל הקורבן התמים
הו, הו לרעל המפמפם בדמי הנעורים.

רוצה לעצום עיניים
להבלע ברחם האדמה
שתולעים ינגסו בגופו הנלוז

ההליכה בין לבין
משגעת, פנומנלית,
הצחוק נמהל בשתיקה, ונעלם,
בא מהבטן, מתגלגל

ויהיה אור.

הו,
מה נפלאה בורתך


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
תנשק אותה
ואולי אז לבי יהפוך אבן.

המבט שלך
מתבייש
נותן לי להאמין
שאתה כל-כך
כל-כך
אוהב.

הכאב שלי, הוא חד
והסלידה אף היא

אהבה
אהבה. מה לא נאמר עליה?

ואני כמוך
ואתה כמוני
ולרגע נדמה שאנחנו אחד.

לקות מנטלית, לקות רגשית
וזה הכל באשמתה.
את רוצה לבכות, להשתחרר
ללמוד לאהוב.

מכורה לבעיות. מכורה לתמימות. מכורה למתוק. מכורה למגע. מכורה
לנשיקות. מכורה לחיבוקים. מכורה לספרים. מכורה לשמחה. מכורה
לחיוכים. מכורה להתהוות. מכורה לדיבורים. מכורה לפרפרים. מכורה
לעצמי. מכורה לאוכל. מכורה לדחפים.

והלוואי,
הלוואי שהיינו חלק מסצינה
בסרט רומנטי ישן
שבו אין התלבטות,
והנשיקה
באה כל-כך טבעי לשנינו.

תמימות
תמימות
תמימות
תמימות
תמימות
תמימות
תמימות


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
עזבנו אחד את השני. זה היה מושלם. היה לו ריח וטעם טוב בפה,
כמו שאני אוהבת, מין טעם מסטיק מנטה נענע כזה. כל-כך טעים.
המשכנו להתחבק, עוד לא אמרנו מילה אחד לשני, הכל היה כל-כך
ברור... הכל.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (18 יצירות מאורכבות)
יש אנשים של
קיץ,
יש אנשים של
חורף,
יש אנשים עם לב
אבן ויש אנשים
עם לב זהב,יש
אנשים עם קטן
ויש אנשים עם
גדול וכמובן שאת
אלה אני הכי
אוהבת מכול.


תרומה לבמה





יוצר מס' 44960. בבמה מאז 20/11/04 14:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלכס גרינבאום
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה