[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 56918087 56918087  Odin

אל היוצרים המעריכים את אלכס גקר
אלכס גקר נולד בשנת 1985 ובילה את שש שנותיו
הראשונות במדינה הקומוניסטית הגדולה בעולם. אחר כך
נמאס לו והוא החליט לנסות את מזלו במחוזות רחוקים.
עלה לארץ בגלי העליה הגדולה של שנות ה- 90 המוקדמות
ומאז נהנה (כמעט) מכל רגע.
מגדיר את עצמו כחנון חסר תקנה, מד"ביסט, הוזה בהקיץ,
בעל אשליות גדלות קלות, מטאליסט (כשבא לו), שחקן
כדורסל כושל וחרפה לצה"ל.
אלכס גקר מתגורר בבת ים עם הוריו, אחיו הקטן ושני
יצורים ערטילאיים בשם ג'וני ומרקוס אנתוני. בזמנו
הפנוי הוא קורא, כותב והולך לצבא.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מדע בדיוני
אני טכנאי. איש תחזוקה. אני וקולגות שלי באוניברסיטאות ברחבי
העולם הם המתחזקים התמידיים של החברה והעולם.

מדע בדיוני
"...ונודה לנארוס-קון על הגשם שיורד והכוכבים המאירים. נרים
קול בהלל ונשבח את נארוס-קון, פורץ דרכי הכוכבים..."
מתוך תפילת המסע של ספר התכלת.

סופני
"את חולה?"
"כן".
"במה?"
"אינסומניה אפוקליפטיקה".
"מה זה אומר?"
"העולם נגמר כשאני ישנה".
"אה".

סוריאליזם
תחילה רציתי להיפטר מהגופה. חשבתי להוריד אותה לחצר ולקבור
אותה כיאות בבית הקברות המאולתר שהקימו דיירי הבית, אחרי שנהיה
מסוכן לצאת מהחצר המשותפת שלנו וגופות החלו להצטבר. אך היצור
שהיה אני שמר על הדלת עוד לפני מותה של רוברטה, ואחריו הוא
התחזק עוד יותר, אז הי

ארספואטיקה
הקיא המילולי של רודריגז נשפך ונשפך על הדפים הלבנים-זכים,
ששכבו בערמה מסודרת, כפי שהשאירם אתמול. הגבול הדק בין בדיה
למציאות, שלא היה ברור לרודריגז גם בשעותיו הטובות, היטשטש עוד
יותר תחת הלחץ הכבד שהפעילו מבפנים על רקתו שעות הדמדומים של
מוחו. הכתיבה סחטה ממ


לרשימת יצירות השירה החדשות
מורבידי
Darkness comes, washing the light,
Day flees fiercely from the night

עשן, וערב, וריקוד פיות.
וחרב, חרב פיפיות,
בידי אותו אדם שאת נפשי קנה.
ולחישה צרודה מבין שיני:
הבן זונה!

ההגיון שבדברים,
המוזיקה שבלבבות,
העיקרון שבפגמים,
והפגמים בעקרונות.

אינטרוספקטיבי
חלומותיי - כה נפיצים הם,
ממהרים להימלט.

אהבה
אנשים - גורלות,
כן, טיפשים וטיפשות
סובבים בריקוד כה צולע.
רק נפגשת, וכבר
לא תדע מה מחר,
לפעמים, כל זה כה מייגע.

נמאס לי מזריחות הזמן
ומהשחר הקורא לי

אהבה
אינך אשתי, לא אחותי, ולא נפשי התאומה,
עד עוד אחת, ולא רבות שנותינו.
אבל כשאחבקך, עדיין רדומה,
על כל זאת לא אחשוב. אחשוב עלינו.




תראו מה זה
ביקשתי מהמוכר
קרטיב לימון
ובמקום זה
קיבלתי סלוגן
תות. איזה עולם
משוגע


תרומה לבמה





יוצר מס' 41723. בבמה מאז 14/9/04 16:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלכס גקר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה