|
נולד בשנה בה הצפרתים הפציצו את גרינפיס...
אי שם בחוף הים השחור
עלה לארץ יחד עם עוד כמה מאות אלפי אנשים
מיד ברגע שזה התאפשר.
אחרי שנים רבות בקריות,
כיום מתגורר בנתניה.
כותב פיסות מהחיים שלי.
פיסות מהדימיון או החלומות.
כל השירים אישיים,
חלקם מוקדשים למישהו
חלקם ממני אלי,
אחרים ממני והלאה
אולי זה רק החופש
אולי זו את איתי
|
בעיר ים-תיכונית על ספסל מול הים
וכאילו עוצר העולם
הגלים מתנפצים מרחוק
|
מקווה שלא תעלמי
באותה קלות שהגעת
|
מקווה שעוד לא עייפתי זקנתי ודי
במצוד אחר טרף עיקש
|
אם לחשוב על זה לעומק,
אולי זה לא לגמרי נורא
אך בחיפושי אחר משמעות
איבדתי את הדרך חזרה
|
אני ואת נטוס בתוך מטוס ישן
למקום רחוק שאף אחד לא שם
נעוף מעל ענן לבן
|
זאת חוויה שנזכור
בימים אחרים
כשיפרדו דרכנו
וכשנהיה זקנים
|
את קסם בשבילי, ואני בשבילך.
טוב לי רק אם גם את מאושרת
|
אני רוצה גשם
להרגיש את העולם מרענן פניו ופני יחדיו
אני רוצה רוח
להריח מאיפה הוא בא, לנחש לאן פניו מועדות
|
את הדף היא קיפלה
ועלינו ויתרה
ואותי היא זרקה
למגירה המלאה שלה.
|
אמר לי חבר לצליליי הגיטרה
ודחף לי בירה ביד
ומילא יותר נחמד
|
ענני סערה מתפשטים באוויר
בקולות נמוכים
מרעידים את העיר
|
כמה אפשר לדבר
בלי לגעת בנקודה
כמה אפשר לרמוז
בלי סיבה
|
חבר ידיד
כדי לחזק אותך בסתר
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
בארה"ב מייצרים
קולה עם הלימון
כבר בפנים,
תחשבו כמה מאמץ
זה חוסך.
צרצר. |
|
