|
 67206562 bbbalexbbb@gmail.com
   
יש לי בלב ארבעה חדרים,
באחד אני גר ושלושה אני משכיר...
שני חדרים לאהובת לבי,
ועוד אחד לשטויות ולכל המרבה במחיר.
כרטיס ביקור:
אלכס בלטר...
יליד 1974, עלה לארץ מברית המועצות לשעבר בשלהי
1979.
משרת בתפקיד X במשרד הבטחון.
מאמין בשתי ידיו...וגם בזה היושב אי שם במרומים.
אוהב לשבת מחובק עם... על החוף בזריחה, ועוד...
שונא שקרים ואת מה שסמים עושים לאנשים, ועוד...
ולגבי העתיד, פשוט נותן לו שיבוא.
זהו מקבץ מפרי עטי, קטעי פואטיקה וכתבי יד.
נוצרו בחדרי חדרים בתוך נשמתי והועלו לכתב.
ברובם ניסיתי להעביר מסר זה או אחר.
אני לא מתיימר לתאר כאן את טיבם ופירושם, את
הצלחתי...
ר ק א ת ם ת ק ב ע ו.
תגובות, הערות וביקורות יתקבלו בברכה רבה.
מבטיח הענות. balexb@bezeqint.net
מאחל:
דיפדוף מהנה בעמוד :-)
פעם, מזמן, חייה לה אשה גלמודה וערירית לבדה במדבר.
יום אחד, יצאה מביקתתה לשאוב מים מהבאר וראתה נחש
פצוע וזב דם מתפטל ליד הבאר....
|
להשתחרר, להירגע, להתרווח בנוח בישיבה או בשכיבה,
לעצום את העיניים, לנשום לאט...
|
כשראיתי אותו מוטל על גבו בפינת הרחוב, ידעתי.
כששמעתי את צחוק הגורל, ידעתי.
כשחשתי את הלמות לבי, ידעתי.
כשהרחתי את ריח המוות השחור, ידעתי.
|
שלום,
הגעתם למענה הקולי של
המצפון שלכם
|
ביקשו ממני לכתוב על סקס.
אמרו לי שזה עובד הכי טוב בבמה
שאנשים נכנסים לעמוד וקוראים את היצירה.
אז הנה אני כותב על סקס.
|
חיות, חיות לילה אני קורא להם.
הלילה מגיע, טומן בקרבו סכנות ומזור. מזור אני אומר, כן, מזור
לנפשם השסועה, המיוסרת, כמהה רק לעוד אחת, רק עוד אחת.
|
ביום הראשון של השבוע, בבוקר.
ישבתי במשרדי, מעלי תמונת סמלה של המדינה על שבעת קניה
העקומים.
נקישה הססנית בדלת, היא נכנסה.
יפה, גבוהה, שיערה האדמוני פזור, בגופה ניכרים עדיין סמני
הריון שלא מזמן חלף.
|
הקסימו אותי הרזים הללו, רציתי לדעת למה זה קורה ככה ולמה זה
קורה אחרת, מה לא בסדר ואיך להפוך את הלא בסדר לבסדר כי
בינינו, מה שבסוף נשאר זה העתיד ולא ההווה.
|
גופם ספוג במשהו
במישהו מתחכך גופם.
|
החורף לא תלדי עוד בנים,
לזכר הנופלים.
|
אני חי וקיים
לא אמות לעולם
אני לנצח אחיה
לא משנה מה יהיה
אני כאן ונשאר
|
בשחור נפשה חושקת.
כה חזק עצמה עיניה
שברגע, בו נדמה לה
כי רואה היא בעלטה
|
אורות אדום כסדום
אורות תכול כעמורה.
|
{הרהורי אמונה, של אדם די זקן
הוא ראה די הרבה, לא שאל כי אין עונה.
אז ישב וחשב...}
איך בצר לו אלוהים
דרש נפשות בניו.
ענד על דש בגד שבת
תלאי סימן עולם הבא.
|
בתקוע שופרות,
בתקוע חצוצרות,
בתופים ובמחולות.
|
אני יושב וחושב
על עירי אי איי שם
הרחק, הו הרחק, מעבר לים.
|
דרכך חסומה
לראשך עטרה
לליבך
|
אני כותב את השיר הזה, לך
שעוד לא מצאתי
טועה בסמטאות נפשי
בגלל, שאז לא עצרתי,
|
על חומותיך עיר דוד הפקדתי שוטרים
כל היום וכל הליל
ועל ההר,
בשעריו, בבית.
בואך מחוז ירושלים.
|
הן את זו ההית שאותי אל חיכך אספת,
את מחוגי הזמן שעל ליבי עצרת.
|
זה היה בחורף שעבר...
לפתע הבזק אור, ברק
אחריו בקול גדול, רעם.
לפתע החשיך האור, אפלה
אחריו אני קרוב.
|
לעובר שפקח עיניים
לתינוק שראה את האור
לילד שצחק עד לב שמיים
לנער שהבין הכל.
|
את מולי ניצבת
פשוטה וערומה
עורך צחור כשלג
רכה היא הפלומה
|
הו אבא אנא סלח לנו,
מחל על כל חטאינו
נתנו בידך את השרביט
באור הובל, הראה דרכינו.
|
היש חבר בצר לו
היש ידיד בעת
|
יש לי בלב ארבעה חדרים
באחד אני גר, שניים שמורים לאהובת לבי,
ואחד אני משכיר
לכל המרבה במחיר.
|
כן , מים הם רותחים
במאה מעלות
והבנים תמיד ,
ירצו את הבנות.
|
אני רואה הכי יפה, כשדעתי
אינה צלולה.
אני שואל יותר מדי, כשדעתי
אינה צלולה.
|
אז תשמעי אותי,
את מה שיש לי להגיד
לא אמרתי לך,
הו לא
|
בך חושק
לא מבין,
אהבה
או סתם מין?
|
כסומא מביט אני למעלה, מחפש תשובה.
מעיני, קרות כקרח, לא זולגת הדמעה
|
אז ריצית, את אומרת?
לא ריצית אף אחד.
שוב עצמת העיניים,
המציאות היא לעד.
|
בתוך עולם קט, ספר מצוייר
קם לו ויעל קוסם מפוזר.
מתוך שובל אש הוא מוציא שפנפן
קסם ורז לו
יגלה לעולם.
|
נשבע לאל ולאפל
נשבע אני לישראל
נשבע בזאת
האמונה
|
בשדה הפתוח
שמיים תכולים,
עלה נד ברוח.
מביט.
בשדה הפתוח
שמיים תכולים,
עלה עף ברוח.
מביט
|
לבד בניידת יושב
לבד בניידת חושב
רוצה לבד רוצה ביחד
תחושה מוזרה , מצתמרר בפחד
|
פרפרים פרפרים פרפרים
כה יפים כה יפים כה יפים
|
לאף אחד,
אני לא מספר את הכל
לאף אחד
כי אני לא יכול
לספר
לספר על השכול.
|
בראש ממשלות השחור
בראש ממשלות הבריאה
עם רדת השחר
עם עלות החמה...
|
זה כבר כמה שנים אני נושא את נטל סבלו של אחר.
זה כבר כמה שנים אני כואב כאבים לא שלי.
|
אני כתבתי יצירה, חרא של יצירה, דלגו עליה.
אלו מילים קשות, מספרות על תמימות, נעורים ושכול.
יתעוררו בכם מחשבות ותהיות שלפעמים טוב להם שלא יתעוררו.
תשאלו את עצמכם שאלות נוקבות, קשות וכואבות.
כאשר תסיימו לקרוא תחושו ברע, למה לכם הצרות האלו,
דלגו על היצי
|
נאמן למקור אך אני מזויף
נאמן לאמת אך אני משקר...
|
|
|
אין לכם את זה.
פשוט אין.
זה רדוד, זה
שיטחי וזה לא
מעניין.
ילד שחי בהכחשה
תמידית. |
|
