|
אני מרחפת על גבי שדות חיטה. רגלי נושאות אותי הרחק. הרחק ממה?
איני יודעת. אני מרגישה את השיבולים מלטפות את עורי, מתחככות
בבגדי העבודה שלי. השמש נשפכת על גופי כמים חמימים.
הנוף משתנה.
|
נילי יושבת על כיסא שחור ממולנו ומכרסמת עוגיית שוקולד.
"נו כבר, תתנשקו" היא מצווה, חצי צוחקת.
|
|
|
לפעמים אני
מרגיש כאילו אין
לי שותף
לפעמים אני
מרגיש שאני כולי
לבד
אחד, נציג חברת
"תודו שזה נשמע
יותר טוב
באנגלית" |
|
