|
ממש לבכות קרה לו בפעם הראשונה בחייו רק בבוקר המצעד, כי הוא
הבין פתאום שאין לו עם מי ללכת לחגיגת הגאווה שבה צריך להפגין
ידידות. הוא שכב על הרצפה בבית שלהם ויילל וצרח מרוב בדידות
ועלבון והגברת לביא האומללת נתעצבה אל לבה עד מאוד.
|
|
|
תמיד צריך
לזכור
שכל האנשים
פושעים,
מפורסמים,
מעלינו,
ומתחתינו
הם בסך הכל
בני אדם.
אבל הם עדין
מתעקשים לפעמים
להתנהג כמו
חיות. |
|