|
 81340220
אלחנדרו ניחמקין נולד בארגנטינה בשנת 1984 ועלה לארץ
הקודש (הנכרית) מספר שנים לאחר מכן.
היצור חסר הטאקט מצייר מדי פעם, לרוב כאשר יש להקשיב
למורים.
החל מציוריו הראשונים הפגין את אהבתו לבעלי חיים
נכחדים, בעיקר דינוזאורים, אהבת חייו למשך זמן רב.
לכן, (לצערו הרב של נתין זה של אנוביס) אלה (כפי
שחבריו קוראים לו - כמו אלכס רק בלי צליל איקס)
מצייר במיוחד מפלצות ויצורים, כמה שיותר זוחליים -
כך קל לו יותר.
נסיונותיו המעוותים לצייר אנשים לימדו אותו שעדיף
להתמודד רק עם מפלצות ושאר בולשיט, ואז לטעון "שהוא
מכוער כי הוא לא בנאדם".
בסגנון הציור של הגוף, מאשים משרת נאמן זה של
מדאגונג ושאר אלי חוסר הטאקט הביסטארקיים (?)
הקדומים, את יוצריהם של הסדרה המצויירת אקס-מן, משם
העתיק ולמד (תודות לפלאי הטכנולוגיה של כפתור הפאוז
בוידאו) כיצד לצייר גוף של אנשים (טוב אקס-מן הם
מוטציות, הוא מצייר מפלצות - אז מה?) - כמובן
שהסגנון השתנה עם השנים למשו אחר - אז כל הסיפור הזה
מיותר... לא?
==========
שנים של משחקי תפקידים הביאו את היצור השמאלי למגוון
רחב של... מפלצות (ומעט גיבורים שנראים כמו
מפלצות).
==========
כיום משרת היצור (תחת פיקודו של בוגי יעלון הממות)
בצבא היהודים, בחיל הים האימתני.
קצת מושפעות: "רומח כבוד" זהו.
.
.
.
מזעזע.
זו אשר חפצתי בה זמן כה ארוך חיה שם,
במעלה אלפי גרמי המדרגות,
מאחורי כל כך הרבה פחדים.
בגרזן אגאל אותה מיסוריה הארוכים.
|
רגע של שקט,
שוב בך, אני נזכר, בשיערך הגולש, מריח תמיד מצדפים,
עורך השחום ואצבעותייך הארוכות והדקיקות.
עוד מספר מגעים וחישובי בזק ונשמע צליל קצר ועצמתי,
הטיל שלנו יצא לדרכו.
|
אני לא כותב כלום אף פעם, כי אני מאמין שזאת לא דרך הביטוי
שלי.
זה הדבר היחיד שדווקא כתבתי, היה לי זמן שפשוט דרש שיהרגו
אותו.
ככה זה בנמלי תעופה, פחות משעה לטיסה, יושבים, כואבים, אוהבים,
שונאים... ישנם גשרים שלא נועדו לחצותם...
|
עפרון, נייר, הרבה הרבה זמן פנוי.
|
אותו דבר... עפרון, נייר... רגש עז להתגבר על משהו.
|
|
|
"מישהו...
מישהו דואג...
דואג לפרסם את
הסלוגן שלי..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי
מעריצה את
יהודית רביץ |
|
