|
So I went to see him. He was much younger than I expected,
and ironically he reminded me of the catcher in the rye. He
had bright eyes that symbolized his ambitions, and he wore a
funny hat that helped cracking the ice walls between us.
|
היא עדיין הייתה שרועה על המיטה, באותה תנוחה, כאילו הגוף שלה
ציפה לשובו, והוא התמזג איתה וחזר למיקומו הראשוני בין
זרועותיה. הוא העביר את אצבעותיו בשערה ואח"כ על פניה. היא
חייכה, והוא הרגיש את החום של חיוכה על כפות ידיו. הוא נשק לה
ואמר "בוקר טוב, אהובתי".
|
ניר הגיע אליי באמצע הלילה. למזלו, בעלי היה באירופה לרגל
קידום ספרו החדש. הוא סיפר לי שהיחסים שלו ושל אישתו הגיעו
לנקודת שבירה, ושאל לעצתי. אני, כבעלת ניסיון מצומצם בבעיות של
חיי הנישואים (אני ובעלי נעשינו מומחים בטיוח והתעלמות מהבעיות
שלנו), לא ידעתי מה ל
|
הסתכלתי מהחלון. הנה הוא, בדיוק מגיע לבית הספר. יפיפה כתמיד,
חיוך נסוך על פניו, כאילו הוא מחייך רק מעצם היותו חי.. או
מעצם הידיעה שמישהי בתוך הכיתה הזו מסתכלת עליו. והוא ידע.
|
הוא תמיד מוכן להקשיב. הדבר המדהים באמת, היה שהוא התכוון לזה.
עמית אף פעם לא אמר דברים מתוך נימוס. הוא תמיד טען שאם אומרים
משהו מתוך נימוס, עדיף שלא להגיד אותו בכלל.
|
אתה מלטף, אני מחבקת, אתה מדבר, אני שותקת.
רוב הזמן עולה ויורדת בסולם האפרפר שצבע את חיי היום-יום שלי.
|
מביטה אל הרחוב. הנה הוא עובר. רוצה לקרוא לו, אך במקום המילים
יוצאים אדי קור.
|
פשוט תגיד לי את זה. תפסיק לתעתע בנשמתי התועה.
היסודות שלי רעועים, אבל אני אשרוד.
|
כל כך ניסיתי, השתדלתי להרחיק ממני את כולם..
|
|
|
