|
נולד מקולקל ומנסה לתקן מאז.
כולבוייניק שיכול לסדר את כל העולם, אבל השכל שלו
בבלאגאן. לא משהו את האמת... מצב אחר עדיף
התכווצות איברים פנימיים שיוצרים וואקום ריק בתוכי, דמעות
שמגיעות מהבטן ולא מהעיניים.
אני מרגיש אותן עולות במעלי הסרעפת, לקצה האף, ולזוית העין.
ואז מגיעה הדביקות בפה, והדמעות המלוחות שמגיעות לשפתיים
וההרגשה של מישהו הרגע גמר לך בפה.
|
ומדי פעם ארועים אלו או אחרים מסבים את דעתי
אך לשניות מתוך עולמי המיוחד והמונוטוני,
ורואה אני את המציאות האמיתית וחוזר לחדרי,
לקירות המוכרים שכ"כ הרבה פעמים נתקעתי בהם
וסבתי על צעדי, כ"כ ממכר הריח, הצבע, המגע המוכר
|
כל משוואה שתנסו לעשות בקשר לאהבה,
כל המניעים בסופו של דבר, מגיעים ממכם ובאים לטובתכם.
|
והכל, אתה, העקרונות, יכולים להזרק לזבל כשהזמן עובר,
והרעד מתחזק.
עד שההתמכרות הופכת אותך מפנים ומריצה אותך לטלפון.
ברעד לחייג את הספרות החוזרות בראש.
ואז...
|
מתחילות רעידות קטנות כאלו בבטן שנמשכות לצמרמורות לכיוון
הכתפיים,
והלסתות חזק חזק אחת על השנייה,
כמו שהיינו, רק שהן עדיין לא התנפצו ופוררו אחת את השנייה.
|
והתאהבתי, ושוב השליטה לא אצלי
גם לא אצלה בדיוק, ואני טס במהירות לא נורמלית בלי שליטה,
בלי בלמים, בלי רצון כ"כ לשלוט, עם תקווה להגיע למקום
שאני כ"כ רוצה להגיע, אלייך.
|
|
|
"...ואז ניסיתי
להתאבד, אבל
מישהו זר עצר
בעדי. תודה, מי
שלא תהיה."
(לורד וולדמורט
מצטט מתוך הספר
"המדריך המיוחד
לנסיכה שמנסה
להעמיד פנים
שהיא חולת נפש
בתקופת ימי
הביניים החשוכים
בה הורייה
המלכים מכריחים
אותה להתחתן עם
נסיך דביל והיא
רוצה שהוא לא
יחשוק בה למרות
שהיא בלונדדינית
כוסית מהאגדות
והסרטים של
דיסני") |
|
