|
שומעים את האדום הזה בלילה,
Alabama Mama
בית קפה מאולתר במבנה ישן שהיה פעם מחסן טכסטיל. יש לי לפחות
עוד חצי שעה להרוג עד לראיון הבא שייערך במשרד קטן בהמשך
הרחוב.
|
הדמעות זולגות
מבין האצבעות
|
אנחנו שקטים
רק מביטים
מזמן כבר אמרנו
את מה שאומרים.
היום מתפורר
ונשאר רק מעט
ואתה מצידי --
לך קיבינימאט.
|
בסוף היום,
כשהאיפור דועך
והעיניים מתעייפות
והרוח נשברת קלות על חולצה שהתקמטה
|
חיוך כבוש בחדר אפל ומזוהם,
פעם אני הייתי כמוך.
רק נורה ערומה ממשיכה עוד לדלוק
במה שהיה פעם חיי אדם.
הם לקחו את הכל
את היום, את הלילה,
את הריחות והטעם
את הכסף
את הכבוד.
הם לקחו ואני נתתי,
נתתי הכל - בשבילך - ריגוש זול.
נתתי בשר חי לסוחר הראשון
|
סוזנה שלי כלבה אמיתית
מייללת שעות מבדידות.
היא נובחת הרבה
|
הסוכריות האלה בצבעים הנכונים אמורות לעשות לך רק טוב -
לשכוח מהעבר, להמתיק את החיים ולחייך לכולם ברחוב.
|
המבט שלו, כמו דקירה בחזה, של סכין מושחז.
|
הנה שקט... ש... ש... אף אחד לא רואה את הסטיה הקטנה שפורמת
בתקן חורים מיקרוסקופיים שהיום הם קטנים ומחר מפלצות
|
|
|
מאותגר
אופקית!
פרובוקטור. |
|
