|
מיכל אל
ניסיתי להבין היכן אני נמצאת אך לא הצלחתי.
הראש כאב, והגוף בקושי הצליח לשרוד, הסתכלתי על עצמי וראיתי
המון חבלות ותחבושות ומכשירים שמחוברים אליי.
הזיכרון שהיה לי היה מועט ביותר. הדבר היחיד שהצלחתי לזכור הוא
שרקדתי איתו ומה שקרה לאחר מכן לא זכרתי.
|
את אלירן אני לא אשכח בחיים...
הכל התחיל ביום הולדת שלי: חגגתי יום הולדת 15. זה היה לפני 5
שנים...
|
היה זה יום קריר וסגרירי...
לא היה לי מצב רוח לשום דבר.
הייתי עדיין מבואס מהמקרה שקרה לפני כשבוע...
|
היית מחייך אלי בחיוך רחב.
היית שומר עלי מפני כולם.
היית לצדי כשהייתי לבד.
|
אמרו לה שלחשוב זה טוב.
אבל היא כל היום חושבת על דברים לא הגיונים...
|
יש לנו טלוויזיה שמטמטת מוחות
ויש לנו פרסומת שמשנה עולמות...
|
ספר לי יקר שלי על צרותייך ובעיותיך.
תנסה להתגבר על המכשולים שהחיים מצבים בפניך.
אולי לך וגם לי יש תפקיד בחיים
|
פותחת את הרדיו, שומעת חדשות.
|
חורים של רגשות.
חורים שיש בתוכם פצעים, שאינם מתרפאים.
פצעים שבתוכם, נמצא העבר.
|
שני אנשים, נער ונערה מאוהבים.
הם נמצאים כרגע בגיל "הטיפשעשרה", הם אינם יודעים מה מצפה
להם.
הגורל הפגיש ביניהם.
|
הוא רצה שאני אפסיק לשקר,
אז הפסקתי.
הוא אמר לי: אני מתגעגע אלייך, היית חסרה לי.
ואני שתקתי...
|
ביקשתי ממנה שתפתח את הלב.
אבל היא נעלה אותו כדי לא להתאהב.
ביקשתי ממנה שתפסיק לשקר לי,
והיא המשיכה.
|
|
|
ייצוא הסלוגנים
עולה על הביקוש! |
|
